התפתחות חברתית - גיל 3

מור שלום, ביתי, בת 3 + 3חודשים, ילדה יחידה. אני ובעלי עובדים משרה מלאה. עד גיל שנה, הסבתא שמרה עליה. בגיל שנה הכנסנו אותה למשפחתון של חמישה ילדים. ובגיל שנתיים עברנו דירה לעיר אחרת והעברנו אותה לגן פרטי בו 10 ילדים.היא בגן בין השעות 07:30 - 16:00. ביתי מאוד נבונה וחברותית. הגננת מתארת אותה כ"לידרית". היא כל הזמן מחפשת "אקשן" - ללכת לכל מיני מקומות חדשים, לבקר את הסבתות, ללכת לפארק וכו'. היא גם מבקשת שילדים מהגן יבואו אלינו הביתה ורוצה ללכת לבתים של ילדים מהגן. אבל, כמה שניסיתי ליזום מפגשים כאלה אחה"צ - כמעט תמיד ללא הצלחה. ההורים לא ממש משתפים פעולה - ולכן היא כמעט לעולם לא נפגשת עם הילדים מחוץ לשעות הגן. כמו כן, אין לנו קרובי משפחה (בני דודים וכו') בגיל הילדות (אחיינית שלי הקטנה בת 15...), וגם אין לשכנים ילדים בני גילה. חברים שלי ושל בני זוגי גרים רחוק ולכן המפגש עם ילדיהם הוא אחת ל... . אני מרגישה שהיא זקוקה מאוד לחברת ילדים מעבר לשעות ופעילות הגן. היא אומרת זאת במפורש. היא מבקשת ללכת לילדים וכו'. אז אני משתדלת ללכת איתה לגני שעשועים שונים, לפארקים אחה"צ - על מנת שתפגוש שם ילדים ותשחק איתם. לפעמים זה מצליח ולפעמים היא לא מוצאת עם מי לשחק(כי רוב הילדים מגיעים עם ילדים נוספים ולא תמיד רוצים לשתף אותה). רשמתי אותה ממש השבוע לשני חוגים - פעמיים בשבוע (ג'ימבורי ומוסיכיף) על מנת שתכיר עוד ילדים. שאלותי הן: 1. עד כמה חברת ילדים מעבר לשעות הגן חשובה בגיל זה להתפתחות חברתית של הילד? 2. האם יש לך רעיונות, או האם את מכירה מסגרות נוספות בהן תוכל ילדתי להכיר ילדים? 3. האם חשוב שתפגש עם אותם ילדים, או העיקר שתשחק עם ילדים באופן מקרי בהזדמנויות שונות? כלומר האם בגיל זה יש חשיבות לחברות "ארוכת טווח" או שהעיקר האינטרקציה עם ילדים אחרים? אני ממש מוטרדת מכך, נא תשובתך

ערב טוב, יש כאן הרבה שאלות,אני אנסה לעשות סדר. 1. לגבי הגן - ממה שאת מתארת עולה אצלי השאלה עד כמה הגן מאתגר אותה ? האם אפשר לפתוח "ערוצי עניין" נוספים וחדשים ? עד כמה מחכים שהיא תיזום או שיוצרים עבורה עניין ? וכו'. 2. הילדה נמצאת 8.5 שעות ביום בחברת ילדים,זה לא מעט. אפשר אחה"צ,מדי פעם להפגש עם ילד - שניים (אין שום חובה שזה יהיה כל פעם אותו הילד),אבל ממש ממש אין חובה כל יום - יומיים להפגש. 3. חוגים - שני חוגים בשבוע לילדה בת 3 שנמצאת עד 16 בגן,בעיני זה הרבה ואפילו יותר מדי. 4. לשאלה האם יש לי רעיונות לעוד מפגשים - כמובן שאין לי,כי לדעתי כבר היום יש קצת יותר מדי עיסוק בנושא בבית. 5. "הילדה רוצה/מבקשת.." - תפקיד ההורה הוא לכוון את הילד,לגלות בפניו עולמות חדשים,לאתגר אותו,לקבוע גבולות וכו'. ילדים רוצים או מבקשים דברים ע"פ מה שהם רגילים ומכירים,זה לא אומר שזה בהכרח הדבר הנכון/המתאים/הטוב להם ביותר. נסי לבדוק עם עצמך מה את רוצה להעביר לילדה,אילו עקרונות/ערכים חשוב לך שיהיו לילדה,מה היית רוצה שיהיו הדגשים בחייה,אילו הרגלים את רוצה להנהיג ועל פי זה קבעי מה טוב ונכון לה. ילד שהתרגל שכל הזמן חייבים לפעול וללכת ולשעשע אותו,שהוריו לא יתפלאו אם בגיל 9 הוא לא מבין למה צריך לקרא,או למה הוא כל הזמן צועק משעמם לי וכו'. בעיני יש חשיבות רבה ללהיות גם בבית,ללהיות רק ההורה והילד לבד (לאפות יחד,לקרא סיפור,לשבת מחובקים מול הטלויזיה,לצחוק ביחד,לשתף בחוויות,ואפילו מדי פעם - אוי ואבוי,להשתעמם קצת...). אני מאמינה שחבל להפוך את החיים לרדיפה אחרי אקשן. ביחוד בגיל 3. יש עוד מספיק שנים לזה... אני מוסיפה לינק לתשובה בה אני כותבת קצת על איך לאתגר ילדים http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xFT/17799/xFP/17922 בהצלחה, מור