מור יקרה - דעתך בנושא .

שלום לך מור. יש לי ילד בן 8 שמסוגל לשבת כל היום מול המחשב ולשחק און ליין. (אם רק היו נותנים ומרשים לו לעשות זאת) למחשב עצמו כדלת לעולם אינפורמציה רחב ועשיר אין סיכוי אצלו, זה לא מושך אותו בכלל. חשבתי שאולי אפשרי לערוך איתו הסכם שמותר לו לשחק שעה ביום במחשב, להשאיר לו פתקים עם שאלות בנושאים לימודיים (מי היה גלילאו גליליי, דה וינצ'י, מרקו פולו, הברון מינכהאוזן הנס כריסטיאן אנדרסן, בקיצור, אישים מקומות כוכבים ממציאים וכו' ) ואת המידע עליו לחפש באינטרנט. במידה ומצליח והוא קורא ויודע לספר בשני משפטים משהו על הנושא - להוסיף עוד חצי שעה לזמן המשחק . מה דעתך ? האישית , האמהית והמקצועית ? תודה מראש על תשומת הלב .

הי עמית, היום כבר קצת קשה לי להפריד בין האישית,מקצועית,אמהית..:) זה הפך כבר ליח' אחת (לצערן (?) של בנותיי). אז דבר ראשון,אהבתי את החשיבה היצירתית. אבל.. יש בה משהו נורא דידקטי,"חינוכי" כזה שלי מזכיר קצת ביה"ס/מורה ויש לי הרגשה שזה עלול להתקל בהתנגדות. מה עוד,שאני חושבת שעיקר המטרה היא ליצור אצלו עניין ומוטיבציה לגלות עולמות נוספים ולא שיקרא משהו חדש כדי לרצות את אמא. מסכימה ? באפן כללי כשאוסרים על ילד פעילות כזו או אחרת היא פתאום נורא נורא מושכת. אני במקרה כזה במקום "לתקוף" את הפעילות/מעשה שלא מוצאים חן בעיני,פשוט מציעה אלטרנטיבות שאי אפשר לעמוד בפניהן. אצלנו לדוג' - לרדת לסיבוב גדול על אופניים,ללכת עם הכלבה לים,פיקניקים (שבתות),מוזיאון מדע,הכנת עוגיות שוקולד ביחד,משחק חשיבה איתי (אבל רק כזה שמרתק ,אחרת אני משתעממת :)). בנוסף,"במקרה" שומעים אותי מספרת לחברה/בעל.. על ה"ספר ההוא" שהיינו ילדים ואיך אהבתי את המתח שם (או כל ספר אחר שאני יודעת שימצא חן - מתח,הרפתקאות..). כמובן שאני לא אומרת את זה באפן ישיר,כי אז זה ממש לא מושך. אני יוצרת ציפיה,מתח והתרגשות בדרך עקיפה. מה שעוד אפשר זה מדי פעם לשוחח על כל אותן דמויות שהזכרת עם מישהו בסביבת הילד (ביחוד כשלילד אין את האופציה לעשות משהו אחר - לדוג' בנסיעה). הרעיון הוא לעורר עניין אצלו מבלי לאסור או לבקש/לדרוש. אני חושבת שהרעיון די ברור. בהצלחה ואשמח לשמוע על הרעיונות היצירתיים שמצאת, מור.

היו נהדרים ? מכירה את תעלוליה של סופי ? אצלנו עכשיו זה להיט....