רעיונות

חג שמח לכולם. אבקש לקבל רעיונות לגבי אופן התנהגות בעתיד במקרה הנ"ל . אני נשוי פעם שניה ויש לי בן מהנשואים הקודמים שנשוי ולו 2 ילדים אשר גרים באזור חדרה ואני גר באזור גבעת אולגה כך שיחסית אנחנו נפגשים ורואים אותם ואת הילדים , ס"ה היחסים מצויינים בינינו לבין בני +אשתו + הנכדים + גרשותי שנשואה פעם שנייה ולה עוד 2 ילדים . הבעיה היא שההורים של כלתי גרים יחד איתם ז"א בית צמוד על אותו שטח שהם נתנו להם לבנות ולצערי כנראה שלהורים שלה יש משקעים מהעבר כלפי ומתנהגים אלי בצורה מוזרה עד כדי כך שהם החליטו בערב יום העצמאות להזמין אורחים לחגוג וזו זכותם את מי להזמין אבל על מנת להכעיס הם הזמינו רק את גרושתי ובעלה בלבד בטענה שאני לא רצוי שם . גרושתי ובעלה וכל הכבוד להם החליטו לא להיות שותפים במסיבה אצל הורי הכלה בטענה שהם היו צריכים להזמין גם אותי ואת משפחתי החדשה מאחר ותמיד אנחנו כולם ביחד (שוב אני מדגיש היחסים ביני ובין גרושתי ובעלה מצויינים וזה משודר כך לילדים) גרושתי ובעלה החליטו לחגוג איתנן יחד , בני כעס מאוד על אשתו וכמובן על חמתו אבל נמצא במצב מאוד לא נעים . אני ואישתי ממש לא מבינים את ההתנהגות של הורי כלתי לא ברור לנו מהיכן המשקעים שיש להם ומדוע הם מתנהגים כך למרות שהבת ביקשה מהם להזמין גם אותנו הם התעקשו לא , כנראה שהמרצע יצא מהשק ואנחנו מגלים את הצביעות שלהם. אחרת אנחנו לא מבינים את הנשיקות והחיבוקים כאשר אנחנו מגיעים לבני לביקור . אני וגם גרושתי כשמסתכלים אחורנית עולים לנו כל מיני מצבי התנהגות שלהם של "חוסר התייחסות" , אנטיפטיות" לפעמים לא אומרים שלום , תחושה שהם מאוד רגישים לכל מילה שאומרים , אם יש ביקורת או דעה אחרת משלהם זו בעיה קשה לסובבים , הם טוענים שהם תמיד צודקים וכל מיני תופעות כאלה , כל זה מהסיפורים של בני וכן מתחושות והרגשות שלנו . הבעיה היא שהם גרים צמוד אליהם וזו בתם היחידה , הורי אשתי הם בסביבות גיל 50 מלומדים ועובדים שניהם . מה דעתכם חברי הפורום מה עלינו לעשות ? וכיצד עלינו להתנהג? האם לפתוח בהזדמנות שיחה איתם ולברר מה שוכב להם בבטן (כי זה יכול לגרום גם לפיצוץ|) האם לחגוג אצל בני ולעמוד על כך שהם לא יוזמנו מה שלא נראה לי מעשי . האם לשוחח על כך עם כלתי. האם להפסיק לבוא אליהם . האם לא להתיחס אליהם כשאנחנו שם . האם להזמין אלינו ולהזמין רק את האמא או רק את האבא בצורה הפגנתית . תודה

שלום לירון. לפי הסיפור,מתקבלת התחושה שהאידיליה שתיארת עלולה להתקלקל במידה והנושא יעלה לשיחה פתוחה ("יכול לגרום גם לפיצוץ"). חשש אמיתי , ובד"כ חבל להגיע לפיצוץ. 4 מתוך ההשערות בסוף ההודעה שליליות (חוץ מהאופציה לשוחח על כך עם כלתך) לעניות דעתי-ואני מדגישה עניות דעתי .. הפסקת היחסים , מחוות הפגנתיות וכל משחקי הכח מיותרים וחסרי תועלת , נהפוך הוא - הנזק עלול להיות עצום לכל המשפחה לענפיה. האם יש אפשרות לחגוג אצל בנך ולהזמין את כווווווולם ? ללא יוצא מן הכלל ? אולי אפשר בצורה רגועה נקטה ונינוחה להעביר את המסר "לנו טוב במצב הנוכחי,נשמח מאד אם תהיו ותשארו חלק מהמשפחה במתכונתה זו" בלי להכנס להאשמות הדדיות כגון : מי לא אמר למי מתי ואיפה "שלום" !!!! ולא לשכוח שכלתך ובנך - שניהם- נמצאים במצב הקשה ביותר. באם יועמדו במצב של בחירה בין הוריה להוריו... ואני אפילו לא מסיימת את המשפט. מאחלת לך ולכל משפחתך יום עצמאות מהנה .

צהריים טובים, אמנם השאלה היא לא ממש מנושאי הפורום הרגילים,אבל כתבתי תשובה ארוכה ומחקתי אותה. כדאי לשאול בפורום טיפול משפ'. התשובה היחידה שלי יש כרגע היא - תחליט מה יותר חשוב לך - היחסים עם בנך וכלתך/להיות מרכז הענינים/לא לצאת "פראייר" ולהראות להורים של כלתך שאלייך לא מתנהגים כך/להתחיל בהתחשבנויות .... אני חושבת שברור שעמדתי היא - היחסים שלך עם בנך וכלתך ולכן אני הייתי שומרת על יחסים קרירים וקורקטיים עם הוריה ובזה מסיימת את העניין. בהצלחה בכל דרך שתבחר, מור