בעל סוטר - צריכה ייעוץ

שלום רב, אשמח לקבל עיצה בעיניין, לעיתים (שהולכות ומתגברות) בעלי סוטר בהפתעה על פניו של בנינו בן 3. הוא אב טוב שאוהב מאד את ילדו. בכל מה שקשור בחינוך הילד אנחנו מוצאים את עצמנו חלוקים בדעותינו ורואים את הדרך בצורה שונה ולא פעם ולא פעמיים הוא סוטר לבני על הלחי. הוא מסביר שזה היה הפתרון ולפעמים הוא חייב לעשות "קאט" לסיטואציה וזה הפתרון. אנחנו משוחחים על זה אבל הוא מאד נוקשה בדעותיו. אני לא מוכנה לקבל את זה ומבקשת שוב ושוב וכועסת עליו מאד. (אני באופן אישי זוכרת כילדה שחטפתי לא פעם סטירות והרגשת ההשפלה נחרטה בזכרוני עד היום (בת 30) ואני לא מוכנה לעשות את זה לילד שלי) מה אני עושה? איך אני גורמת לבעלי לשנות את התנגותו ולמצוא פתרונות אחרים? תודה מראש, דנה

בקר טוב, אפשר לגשת לנושא מכמה כיוונים. במקרה שאת מתארת אני הייתי משוחחת עם בעלך לאו דווקא מכיוון רגשי (ההשפלה שילד חווה כשהוא מקבל סטירה) אלא דווקא מהכיוון הפרקטי (יש לי התחושה שיש לזה קצת יותר סיכוי). מה ז"א ? או.קי,היום הילד בן 3 ולדעת בעלך הסטירה היא אפקטיבית. היא הדבר היחיד שמשיג את המטרה (לדעתו),נכון ?. השאלה שלי לבעלך,עד איזה גיל הוא יתן סטירה כדי להשיג את מבוקשו - גיל 8,10,13,... ובגיל 16 מה אמור לקרות ? בעלך יתן סטירה ויחטוף אגרוף חזרה ?. ז"א,מתן סטירה בגיל 3 היא דרך מאוד קלה להשיג מה שאתה רוצה,אבל זו חשיבה עד קצה האף. הרעיון בחינוך הוא לבסס את היחסים על התחשבות וכבוד כך שגם כשהילד גדל והגלגל קצת מסתובב אפשר יהיה להמשיך ביחסים וההורה עדיין יהווה סמכות כלשהי. לעומת זאת,דרך כוחנית המנצלת את חולשת הילד (דהינו,כוחו המוגבל בגיל 3) מביאה ללמידת דפוס כוחני ע"י הילד וברגע שיש לו מספיק כוח (לאו דווקא פיזי),ההורה חוטף בחזרה. אם הייתי יכולה להפגיש את בעלך עם כל אותם ההורים לבני 14 ,15 שנהגו פחות או יותר כמו בעלך והיום מגיעים אליי וצועקים - הצילו ! הילד לא מקשיב,עושה מה שהוא רוצה. והילד יושב ליד,מגחך ושואל - נו,אז מה תעשה תרביץ לי ?. אולי כדאי לנסות לדבר איתו מהכיוון הזה ? ובמקביל להציע דרכים אלטרנטיביות להשגת משמעת (את מוזמנת לקרא גם ב"שאלות ותשובות" על הצבת גבולות). בהצלחה, מור

כדאי גם לקרא את - איומים כדרך להשגת משמעת ב"שאלות ותשובות ב"