דיבור בצעקות

שלום יש לי ילדה בת 4 שמדברת ממש בצעקות עקב כך שלחנו אותה לבדיקות שמיעה לפני כחצי שנה ואכן אובחן לה ליקוי שמיעה. לאחר טיפול תרופתי ושיפור משמעותי בשמיעה היא עדיין צועקת תוך כדי דיבור וזה בלתי נסבל אני מבקש ממנה לא לצעוק ולדבר יותר חלש וזה מרגיז אותה מאוד והיא עונה לי : שהיא לא צועקת. יש לנו ילד נוסף בן כשנתיים ושמונה חודשים -שבגללה נגרר לדבר בצעקות וממש שמח בבית. יש לציין שיש להם בני דודים שמאוד לא "שקטים" והאינטרקציה איתם בטוח שלא מוסיפה וגם בגן. מה הדרך לנסות ולשנות אצלה גישה ולהבין שהיא צועקת בדיבור שלה

בקר טוב, אין טעם לנסות להגיע לזה שהיא תבין שהיא צועקת. את עיקר המאמץ כדאי להשקיע בהכחדת העניין ולא בהסברים. איך ? 1. להקפיד שהסיטואציה תאפשר דיבור שקט. ז"א,אני מכירה יותר מבית אחד שבו אם לא תדבר בקול ומהר אף אחד לא ממש ישים לב אלייך. פשוט תבלע.לכן הדבר הראשון הוא לבדוק עד כמה היא תשמע ותקבל התייחסות אם תדבר בשקט. (סביר שיש לה איזשהם רווחים מכך שהיא צועקת וכדאי שתבין מהם,כך תוכל להבין מדוע היא ממשיכה. הרווחים שעולים לי כרגע בראש - יותר תשומת לב,סיפוק מידי כי היא לא צריכה לחכות לתורה בשיחה ). 2. לדבר אליה בשקט וכשהיא מצליחה לענות בשקט לחזק - מאוד נעים לי לשמוע אותך.ולהתייחס בצורה מאוד מוגזמת ו over למה שהיא אמרה. בעוד כשהיא צועקת לענות בשקט - אני מצטער אני לא מסוגל לשמוע ככה,את מוזמנת להגיד לי את זה בשקט ואשמח לענות. להקפיד כל פעם שהיא צועקת להגיד את זה ,גם אם אתה מוצא את עצמך אומר את אותו המשפט 30 פעם ביום למשך חודש. בדר"כ,זה מחלחל פנימה ועושה את העבודה. חשוב שבכל פעם זה יהיה אותו המשפט,באותה הנימה (שקטה,רגועה ואפילו עם חיוך). 3. כשהיא נמצאת בסביבה שבה אין צ'אנס שישימו אליה לב אם לא תצעק (לדוג' עם בני הדודים9,לתת לה לצעוק. בהצלחה, מור