עצמאות ילד בן שנתיים

שלום, ילדי ילד ראשון ויחיד בינתיים, בן שנתיים בדיוק (אתמול). ילד מדהים, מדבר שוטף, מביע את עצמו ומאוד רגיש וחכם ומודע לכל דבר, וגם ליחסיו עם הסובבים אותו ( בעיקר הוריו כמובן). בחודש חודשיים האחרונים נראה שעובר עליו מה שנקרא" משבר גיל שנתיים", וכמעט כל פעולה פשוטה הופכת למאבק. החל מהחלפת חיתול בבוקר, לבישת בגדים, אוכל אמבטיה ומה לא. התגובה שלו מאוד ניואנסית, כשהוא רק מתחיל לזהות אמירה שלא מוצאת חן בעיניו, עוד לפני שנעשתה פעולה כלשהי הוא מיד מגיב כבר בבכי צרחות ואפילו ממש התקפת זעם שהוא לא שולט בעצמו. זה יכול לקרות כמה פעמים ביום על דברים שונים. אם רק העזתי בטעות לעזור לו קצת לסיים ולמשוך את החולצה מעל לראש לפני המקלחת, הוא ממש מתעצבן ואני פשוט נאלצת להחזיר את החולצה ולחכות שהוא יוריד שוב לבד לבד. כמובן יש בזה משהו חמוד ומשעשע, איך שהקטנצ'יק הזה ממש נלחם על כל בדל של עצמאות, אבל לפעמים זה נראה לי מוגזם,מה גם שיש מצבים בהם אני לחוצה בזמן, למשל בבוקר ואין לי סבלנות לסצנות האלה. בנוסף התגובות שלו נראות לי כבר יותר מדי קיצוניות. מהר מאוד הוא מגיע לרמת צרחות שאני פוחדת עליו ואפילו פוחדת מה יגידו השכנים. אני מרגישה שהוא ממש ה"שליט" בבית. למשל בלילה אם הוא מתעורר (קורה די הרבה) הוא כמעט תמיד קורא דווקא לאבא, ואם אני רק יעיז להתקרב אליו בעצמי (כי אבא נניח נורא עייף היום) הוא בלי שום התראה פוצח מיד בהתפתלויות מעצבנות תוך צרחות "רק אבא". אין מצב בכלל להתחיל איתו בדיון, למרות שהוא מסוגל בד"כ להבין דיונים מרגיעים שכאלה, הוא פשוט מיד נכנס למין קריז כזה, ואני מרגישה די מותשת ומתוסכלת מזה. האם זה יחלוף כלעומת שבא ורק צריך לחכות? או שצריך לשנות משהו בתגובה שלנו? אני יודעת שזה גיל ידוע בהעייתיותו, אבל בכ"ז.... תודה מראש.

ערב טוב, נתחיל מהפניה ל"שאלות ותשובות" משמאל,החלקים - גיל שנתיים,התקפות זעם והצבת גבולות. בנוסף,כמה הודעות מתחתייך - "דרישה שאמא תעשה הכל",כדאי לקרא וכן - "גבולות לילדים להורים גרושים". אם ישארו שאלות,אני כאן. בהצלחה, מור