מעבר לכתה א

שלום רב, בני בן 6 אמור לעלות לכתה א' בשנה הבאה. הוא מכיר את כל האותיות ,פותר בעיות בחשבון מתעניין במדע ורוצה ללמוד דברים חדשים. מתחילת השנה הנוכחית נמצא בטיפול פסיכולוגי (פעם בשבוע) וטיפול שפתי (בעיה "ברמות הגבוהות"). הוא די ילדותי לגילו, כועס ומתוסכל בקלות. הפסיכולוגית שלו ייעצה לי לגשת לאיבחון למרות שבסופו של דבר אנו ההורים נחליט לגבי שנה הבאה. את הכעס והתיסכול אני מכירה מבעלי, חמתי וסבתו של בעלי. האם שנה נוספת בגן תהפוך את בני לילד שמח ולא מתוסכל גם אם זה טבוע בו מבחינה גנטית? זאת שנה שניה של בני בגן חובה (נכנס בגיל 4.5) אם אשאירו שנה שלישית יהיה מתוסכל ומשועמם עוד יותר. יש לי גם בת צעירה מבני בשנה וחצי שאמורה לעלות לכתה א' בעוד שנתיים. איך ירגיש בני (הבן הבכור והבוגר מבחינתו) אם יעלה לכתה א' באותה שנה כמו אחותו? אני מודעת לכך שבאם ויש בעיות רגשיות המעבר לכתה א' קשה יותר כי יש יותר דרישות מצד שני שנה שלישית בגן תהווה תסכול גדול יותר לבני. מה דעתך? האם כדאי שיעבור אבחון? בכל מקרה לא אשאיר אותו בגן. לא אוכל להעלות את בני לכתה א' באותה שנה עם אחותו הקטנה. בברכה

בקר טוב, אם החלטת שבכל מקרה את לא משאירה בגן,אין טעם לאבחון....הרי כבר החלטת. השאלה היא האם עליה לכיתה א היא לטובתו ותואמת את מצבו. אין ספק שצריך לקחת בחשבון את זה שזו תהיה שנה 3 באותו הגן,ואת זה שיש אחות קרובה בגיל ולשקול את הפרמטרים האלה בכבד ראש,מצד שני צריך לשקול בכובד ראש גם מה יעורר בו המעבר (הלא תמיד קל) לביה"ס. ז"א,אין כאן פרמטר אחד שיותר חשוב מהאחרים,צריך להסתכל על כל התמונה ולקבל החלטה. העניין הוא שלעניות דעתי לך כהורה יש כרגע מידע רק על חלק מהפרמטרים - השנה ה 3,האחות וכו',בעוד שחסר לך יותר מידע על יכולותיו הרגשיות (וזה ממש ממש לא פחות חשוב מהיכולות השכליות - לימודיות) להתמודדות עם המעבר. אני אם הייתי במצבך,הייתי נגשת לאבחון,אבל... לא כ (סליחה על הביטוי) כסת"ח ולא אחרי שממילא החלטתי אלא כדי לקבל תמונה מלאה ואז להחליט. שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתתקבל, מור