האם תופעה זו שכיחה?
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
בוקר טוב, אני אמא לתינוק מקסים כבן 6 חודשים. מאז שהוא נולד הוא הורגל לישון בידיים "י נידונדים והליכה איתו בבית. נאמר לי שתינוק עד גיל 3 חודשים לא מתרגל לזה. היתה תקופה שחל שיפור והוא הצליח לישון במיטתו ללא עזרה. היתי מתיישבת לידו ומדברת אליו ברכות ומלטפת את ראשו וכך הוא היה נרדם. במשך היום הוא ידע להעסיק את עצמו "באוניברסיטה", במיטתו עם משחק. ישב יפה בכיסא הנדנדה. לפני כמה ימים המצב השתנה. כל דקה שהוא ער הוא רוצה על הידיים וכאשר אני לא יכולה להרים אותו הוא מתחיל לצרוח בקולי קולות עד אשר אני נגשת ומרימה אותו.וכך חוזר חלילה. מיותר לדבר על זה שאני פשוט עייפה ואני לא מוצאת דרך כיצד ,"לגמול" אותו מהרגל מגונה זה. כמעט ואין מצב שהוא ישחק לבד. הוא רוצה שמישהו יהיה לידו ואם לא אז הוא מתחיל לבכות או לצרוח. בענין הצרחות, שמעתי מחברות שתופעה זו שכיחה בגיל הזה וזו תופעה חולפת. נראה לי שאיבדתי מעט את הגבולות ואני די נכנעת ומרימה אותו מהר מאוד בכדי למנוע ממנו בכי וצרחות. עלה בדעתי שאולי משהו כואב לו (חניכיים?), אבל שללתי אפשרות זו מאחר ואם אכן משהו היה כואב לו, כאשר היתי מרימה אותו הוא לא היה נרגע, מחייך אשמח לשמוע את חוות דעתך. בברכה דניאלה
ערב טוב, אני חושבת שפחות חשוב אם התופעה שכיחה או לא והרבה יותר חשוב האם המצב נוח לכם או לא והאם אתם רוצים לשנות ? :). לפני שמחליטים ללכת לכיוון של שינוי צריך לזכור שהילד רגיל למצב כלשהו וסביר שהוא לא נורא ישמח לשינוי. זה בעצם קצת כמו גמילה. גמילה מהרגל שהיה לו נעים ונוח. כמו בכל גמילה מה שקובע את מידת ההצלחה הם מידת האסרטיביות ומידת העקביות שלך. אני מצרפת קישור לשאלה בעבר בנושא דומה ולמרות ששם מדובר על גיל אחר,אני חושבת שהרעיון די ברור. אם ישארו שאלות,אני כאן. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/32/xFT/177/xFP/169 בהצלחה, מור