קושי בפרידה

בתי בת 4.5. (מעליה שתי בנות בנות 10 ו-8.5, מתחתיה תינוק בן 9 חודשים). בכל בקר היא מחכה בציפיה שנלך כבר לגן, מבקשת להיות ראשונה לפני שאשים את אחיה במעון, ובכל זאת בכל בקר נפרדת ממני בצרחות. בשנה שעברה ניסינו את שיטת ההפתעות בכל סוף שבוע וזה עבד חלקית בלבד. השנה החלטתי שאני לא מתייחסת לזה כדי לא ליצור "טררם", אבל מסתבר שגם זה לא עוזר. כיצד עלי לנהוג?

אחרי שכתבתי את ההודעה ראיתי עוד הודעות בנושא זה ורציתי רק לציין כמה דברים: גם לפני שנולד אחיה לא נשארתי לשחק איתה, אלא אמרתי להתראות והלכתי (וכפי שציינתי גם אז היה קושי בפרידה). היום אנחנו נכנסות, היא מתביישת ונצמדת אלי, אני אומרת לה להתראות ונותנת נשיקה ומיד הולכת ואז היא מתחילה לצרוח. בעבר ניסיתי קצת יותר להרגיע לפני שעזבתי אבל גם זה לא עזר. הגננת אומרת שהיא נרגעת מהר וכל היום שמחה וצוהלת בגן. בשנה שעברה עשינו דף מדבקות. בכל יום שנפרדה יפה קיבלה מדבקה, וביום ששי קיבלה הפתעה בהתאם. גם בשיטה זו הפרידות היו מאד קשות ולא הרגשתי שזה ממש עזר. מקווה שנתתי את כל הפרטים הרלבנטיים ואודה לכל עזרה שהיא.

לי היה אותו דבר עם ביתי בת ה 5 מה שעשיתי וזה עבד ביקשתי מהגננת לקבל אותה בבוקר בבוקר טוב ,שתיתיחס אליה ורק אליה איך שהיא ניכנסת לגן . וזה אכן עבד היום אני לוקחת אותה לגן שלום נשיקה ואני הולכת בלי הצגות.

בקר טוב, אני בהחלט מסכימה עם התשובה שקיבלת - כדאי לשים לב כיצד מקבלים אותה בגן. אם כולם עסוקים והיא צריכה למצא לבד עם מי לשחק,איפה לשבת וכו',יתכן שזה מקשה. יש ילדים שזקוקים יותר להכוונה ותיווך וכאלה שפחות,יתכן שהיא מאלה שזקוקים ליותר וכדאי לבקש מהגננת/סייעת שת"פ.שהן בעצם יהוו את "הגשר" בין הבית לגן. מה שעוד כדאי לנסות - לשים קודם את האח במעון ורק אח"כ אותה. דבר ראשון,כדי שתראה שגם הוא נפרד ממך (כרגע היא יודעת אבל לא רואה את זה ויש הבדל בין השניים). שנית,מכיוון שהיא מבקשת להיות ראשונה,אפשר להשתמש בזה כ"פרס". ז"א,הראשון היום הוא מי שנפרד אתמול יפה. בהצלחה, מור