ילד בן שנתיים

מור היי! קודם כול את מדהימה! העצות שלך כ"כ עוזרות ומעודדות אותנו כהורים לעשות את תפקידינו כהלכה-אז שוב תודה! לבעייתי- יש לי פעוט בן שנתיים שבזמן האחרון מגיב בצעקות על כל דבר שנאמר לו... ממה זה נובע? האם יש לי ממה לחשוש? אם זה גיל המרי איך מתייחסים לצעקות שלו:מתעלמים,כועסים,מסבירים איך? אם לדעתך זהו רק גיל המרי אז אל תפני אותי לקרוא על גיל המרי כי אני יודעת על מה מדובר , אך לא יודעת כיצד להתמודד....

מור , רציתי להוסיף גם שהוא צועק לעיתים סתם בלי סיבה. גם אם לא אומרים לו שום דבר... וזה מאוד מדאיג אותי.

בקר טוב, תודה רבה....:). קשה לי להעריך מכאן מבלי לראות את הילד,אבל אני אנסה לתת כיוונים שונים בתקווה שמשהו יעזור : 1. כדאי לשלול בעיות שמיעה. 2. חיקוי - האם יש בסביבתו מישהו שמדבר מאוד בקול או כשכועס צועק ? כדאי לבדוק מהן התגובות של כל אחד מההורים,הגננות,סבא - סבתא.. במצבי תסכול. 3. יתכן שאכן מדובר באותו "גיל שנתיים ". אני לא יודעת אם קראת את התשובות לנושא כאן בפורום. בכל מקרה אני מעתיקה את החלק של "מה לעשות" : 1. מאפשרים כמה שיותר עצמאות ובחירה עצמאית (אתה רוצה לגרוב גרביים כחולים או לבנים ?, פרוסה או פיתה....). חשוב שהמטלות העצמאיות לא יהיו מצד אחד קשות מדי ומצד שני גם לא קלות מדי. ז"א, שיהוו אתגר שהוא יכול לעמוד בו. 2. לשתף הרבה ולכבד את הבחירות שלו - לדוג' לא לקחת לו בכח צבע מהיד אלא לבקש ממנו שיתן לך (גם אם צריך לחזור על זה 4 פעמים באסרטיביות), לא להזיז אותו אלא לבקש שיזוז.... .אם הוא בחר דבר מה (מתוך אפשרויות בחירה שאת נתת),להסכים לבחירה (או מראש לא להציע בחירה..). המסר אמור להיות אנחנו מקבלים אותך כשווה ומכבדים !!! את עצמיותך. 3. זריקת חפצים, מכה, התקפות בכי וכו' יכולים להעיד על תסכול. חשוב לראות מתי הוא מתנהג כך, בעקבות מה (אולי כשהוא מפרש שיש נסיון לכפות עליו משהו בניגוד לרצונו). יש דברים שההורה חייב "להכריח" ופחות להתחשב ברצון הילד, אבל יש גם הרבה דברים שאפשר "לדון" עליהם עם הילד ולהגיע לעמק השווה מתוך כבוד. גישה כזו אמורה להקטין את התסכול. 4. לשקף את ההרגשה - בנך (כמו הרבה אחרים) מביע בהתנהגות הזו כעס, חוסר שביעות רצון... שהוא עדיין אינו יודע לבטאם בדרכים אחרות. כדאי לשקף לו את מה שהוא מרגיש - אתה בטח כועס שאני לא מרשה לך..., זה לא נעים שיוסי חוטף לך... . הייתי מוסיפה כאן מלבד השיקוף גם הצעת התנהגות אלטרנטיבית שתביע את הכעס. במקביל, להמשיך ולהגיד - "אני יודעת שאתה כועס כי... אבל אני לא מרשה לתת מכה". חסרים לי פרטים בהודעתך. פרטים כמו : האם הוא צועק כל היום או בתגובה למשהו ? האם גם בשיחה רגילה או רק כשמבקשים ממנו לעשות משהו ? האם הוא מדבר היטב בהתחשב בגילו ? האם הצעקה היא סתם צרחה או משפט שבנוי ממילים הנאמרות בצעקה ? כיצד אתם מגיבים ? כיצד הוא מגיב (צוחק/בוכה/בורח..) ? אם בנוסף לתשובות לשאלות האלה תתני דוג' מדוייקת,אנסה לעזור יותר. מור.

בהקשר לשאלותייך:בדר"כ הוא צועק כאשר אנו מבקשים ממנו משהו ולאחר שהוא צועק אנו בתגובה לכך אומרים לו שזה לא נעים לנו שהוא צועק וחבל כי אנו מעדיפים שיגיד לנו מה הוא רוצה .כשאנו פונים אליו כך הוא ממשיך לצעוק כאילו בודק אותנו.אני תמיד עונה לו כך , אך בעלי מעדיף לפעמים להתעלם מצעקותיו כי הוא חושב שכך הוא יפסיק (ולעיתים זה באמת עוזר).לעיתים הוא צועק גם בשיחה רגילה אך לרוב כשמבקשים ממנו משהו.הוא מדבר היטב,ברור,מבקש דברים ועומד על שלו.הצעקה היא לעיתים צרחה בלבד ולעיתים קשקוש של מילים לא ברורות.הוא לא בוכה ולא בורח כשהוא צועק ,הוא מסתכל עלינו עם חיוך ערמומי.