איך להתמודד עם אבא שלי?

שלום, אני ממש מתקשה להישאר בשפיות עם אבא שלי ואני אבודת עצות. אבא שלי בן 70 ומערכת היחסית בינינו תמיד הייתה מאתגרת. לא קיבלתי אף פעם תמיכה ממנו, או לפחות מילה טובה, והרגשתי שהנוכחות שלו בחיים שלי רק מכאיבה לי. לפני כחודש אמא שלי נפטרה ומיד בתום השבעה אבא שלי אמר שהוא יכול כעת לסייע לי ברכישת דירה ושאחפש. הערכתי זאת מאד אך בו בעת גם רציתי קצת את הזמן שלי להתאבל בשקט שלי. הוא לא הבין זאת ולא אפשר לי את זה. הוא לחץ עלי לטפל בזה באופן מיידי בטענה שאם זה יתעכב כבר לא תהיה לו אפשרות לעזור בזה. אני באמת שמבינה את הכוונה הטובה, אבל עם זאת הראש שלי לא בזה וזה גם לא משהו שאפשר להקל בו ראש ולעשות מתוך לחץ. דירה זו רכישה משמעותית ולא דבר שמא בכך. אבל הוא לא מבין את זה. הוא היה מתקשר אלי 8 פעמים ביום לפחות כדי לבדוק מה עם דירה ולמה אני לא סוגרת כבר. אנ גםי רואה אצלו כבר סימנים מובהקים לדמנציה אבל הוא כמובן לא מודע ומכחיש. בשבועות האחרונים זה נהיה ממש קשה להתמודדות. הוא כל הזמן מתקשר להתלונן על דברים וכל דבר קטן הופך לסוף העולם ואסון שקרה. הוא עסוק רק בלרחם על עצמו ולחשוב כמה רע לו בחיים וכמה הוא מסכן. הוא לא מצליח לקחת דברים בפרופורציה ואפילו אם למשל הוא עושה סתם משלוח של אוכל, הוא כבר אחרי 5 דקות מתקשר לצעוק על המקום למה זה עדיין לא הגיע. אין לו סבלנות לכלום ושום פרופורציה של זמן. כל דבר מבחינתו צריך לקרות במיידי. זה הפך להיות ברמה ממש לא הגיונית ואני מתמודדת עם זה בלי הפסקה. הוא יכול להתקשר אלי גם 15 פעמים בשעה. הוא כן פעיל ויוצא כל יום. יש לו תחביבים והוא נרשם לפעילויות ולטיולים, אבל זה לא עוזר. אני פשוט מוצפת ומנסה לשרוד כל יום ביומו. יש לי להתמודד עם כל העניינים של הירושה שכעת גם הם בעייה, יש את הלחץ של הדירה שאני לא יודעת מה לעשות והוא לא מפסיק ללחוץ עלי לסגור, וכמובן, את ההתמודדות הבלתי פוסקת עם אבא שלי שזה מתיש אותי ורק נהיה יותר גרוע כל יום, (ואפילו נזכרתי שאני עוד חודש אמורה לעבור פרוצדורה רפואית בעצמי, אבל כנראה אבטל, כי באמת אין לי כוחות להתמודד גם עם זה) ובכל זה אני כל יום בוכה על אמא שלי ולא מצליחה אפילו להתחיל לעכל את זה. אין לי מי שיעזור ואני לבד בסיטואציה. אני מרגישה שאני ממלאת את החלל עם אוכל, אבל אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה יותר ומה לעשות איתו. אני כבר חוששת ממחר ומהטל' הבלתי פוסקים שיהיו , אני לא מצליחה לישון בלילה ופשוט מתוסכלת.. אני לא אצליח לשרוד ככה עוד זמן רב