שקרים בגיל הרך

מור שלום יש לי ילד בן שלוש וחצי, זוהי שנתו הראשונה בגן. מאז תחילת השנה הילד אינו שמח בגן , כל יום הוא בוכה, מפתח חום ושלשולים לעיתים קרובות. חוסר תיאבון והוא פשוט נראה לי בתחושת דיכאון. לבסוף שוחחתי עם הגננת והסתבר לי לתדהמתי שהילד מספר כבר תקופה בגן בצורה מגמתית שאבא מרביץ לאמא. יש לציין שדבר זה רחוק מהמציאות, הבית הוא בית נורמלי לחלוטין יש ויכוחים, יש רגעים שמחים, בית ממוצע. ברצוני להוסיף שכשאני מנסה לדובב אותו למה הוא אומר את זה הוא מתעקש גם איתי שאבא מרביץ לי ואפילו מציין שזה למשל קרה בבוקר, שעה שבכלל בעלי נמצא בעבודה. הייתי רוצה מאד לדעת מדוע הילד ממשיך להגיד כזה דבר ואיך אני מתמודדת איתו? הילד עד עכשיו היה איתי בבית, הוא מפונק במיוחד ומאד מחובר אליי הילד אפילו לא מוכן להוריד את הטיטול ואפילו נאלצתי להגיע להסכם עם הגננת שהוא יגיע עם טיטול לגן עירייה ואם יש צורך להחליף פשוט מזעיקים אותי לגן אנא עזרי לי.

בקר טוב, אמנם את שמת את הדגש על הסיפורים שהילד מספר בגן אבל אני ארחיב קצת את היריעה. יש כאן כמה נושאים : 1. סממנים שקשה לו להסתגל לגן. 2. טיטול. 3. הסיפורים שמספר. הסדר בו רשמתי את הדברים הוא בעיני הסדר שבו צריך להתייחס לדברים. ז"א,במקום הראשון ובאפן מידי לבדוק מה קורה בגן (כמה תשובות מתחת יש הודעה "ביישנות" שעוסקת בנושא,אנא קראי). לפי הסממנים שאת מציגה זה לא משהו שכדאי לדחות. בנוסף,כדאי להתחיל לטפל בנושא הגמילה (יש בפורום הרבה תשובות בנושא,גם ב"שאלות ותשובות" משמאל וגם כדאי לעשות חיפוש). יתכן שגם הנושא הזה מוביל לקושי נוסף בגן ומקשה על ההסתגלות. לגבי הסיפורים שהוא מספר,מכיוון שזה מופיע ביחד עם עוד סממנים המעידים על קושי אני הייתי משייכת את זה כעוד סממן. יש לי תחושה שהוא מנסה לשדר לכם משהו שאתם כנראה קצת לא מצליחים להבין. מה אני מציעה : 1. כאמור,להתחיל מבדיקה יותר מעמיקה בגן (כולל תצפית שמפורטת כאן בפורום). לא לסמוך רק על דיווחי הגננת אלא ממש לראות בעיניים. אם הצלחת לאחר הבירור בגן לשים את האצבע על מהות הקושי ואת מצליחה להתמודד ולהביא לשינוי,נהדר. אם לא,כדאי לפנות ליעוץ מקצועי. 2. לשים דגש גם על עניין הגמילה. בהצלחה, מור