המשך הבן שלי בן 8 ולא מבדיל בין מציאות ודמיון

אולי עלי לספר יותר רוב היום הוא ככל הילדים לא ממש תבחיני בינו לבינם. הוא מתקשר מצוין עם מבוגרים. הוא קצת מעופף זה נכון וקצת מבולגן כמו אבא ואמא שלו. כנראה גם לנו יש בעיות של קשב וריכוז. רק לפעמים הוא יוצא בסיפורים דמיוניים והוא מאמין להם שהם באמת. הייתי רוצה לדעת מתי מתחילים להפריד בין דמיון למציאות ברמת ההתפתחות אצל ילדים. וכמו כן איך עלי להגיב האם לבטל לומר לו זאת לא מציאות מה שאני מנסה לעשות בדרך כלל או להמשיך את הסיפור איתו. כשאני אומרת לו זאת לא מציאות הוא אומר לי לא זה באמת מה את לא מאמינה לי. אז אני מנסה להבין מה הוא בעצם מספר לי .

בקר טוב, לא היתה שום כוונה להלחיץ או להדאיג. פשוט יש מקרים שאני לא יכולה להעריך מצב לפי פניה לפורום ויש צורך לעשות הערכה מסודרת פנים מול פנים. צריך לזכור שכוחו של פורום הוא מאוד מוגבל ולעיתים יש צורך בהערכות מעמיקות יותר. חלילה לא אמרתי שהמצב הוא כן/לא טוב,או לכיוון כזה או אחר. ההערכה היא גם כדי לדעת האם זה בסה"כ חלק מלהיות "מעופף" (כדברייך) או שיש כאן משהו שדורש טיפול. בכל מקרה,אחרי הערכה תדעי היכן את עומדת ואיך להייחס לזה. מקווה שעכשיו כוונתי ברורה יותר (ודרך אגב,בגיל כזה הוא אמור להבחין בין דמיון למציאות). בהצלחה, מור