למור בוקר טוב.

בוקר טוב מור. תורה על מה שכתבת לי. את יודעת הבעיה שלי שאני שואלת יותר מידי שאלות את הרופאים והם לא ממש אוהבים את זה לכן הם במילה עדינה מנפנפים אותי במילה =יהיה בסדר לכי הביתה= ואני הולכת וכועסת. כל פעם מחדש! אמרו לי שאני צריכה פסיכולוג בשביל לדעת אך להתמודד ומה לעשות כי אני מגדלת את הילד שלי לבד.(אני חד הורית) ולא תמיד אני יכולה או יודעת לעשות הכל. לפעמים יש לו התקפים התפרצויות שאני רוצה למות!! אני הולכת לאיבוד!! אין לי כוחות!! אבל אני אנסה במקום אחר כמו שאמרת. בכל אופן תודה שענית לי והגבת. (נ.ב.)אני רק מאתמול כאן לא הייתי אף פעם(באינטרנט) אז לכן הגעתי בטעות למקום הלא נכון. ==בכל אופן אני מודה לך כל טוב לך====

בקר טוב מיקי, בהודעה הזו את כבר מתייחסת כן לנושאי הפורום ולתחום התמחותי - התמודדות וגידול ילד. יתכן שהרופאים מנפנפים אותך (כדבריך) משום שהם רואים בעיה מעבר לבעיה הפזיולוגית ואז זה באמת כבר לא בתחום עבודתם. יתכן שמה שאת משייכת לפגיעה הפיזית של הילד לא קשור לפגיעה והיה קורה גם בלעדיה. יתכן שמדובר על נושאים הקשורים להורות שלך - גבולות,תקשורת.... . אין צורך להתנצל על זה שהגעת לכאן,את תמיד מוזמנת. תשדלי לעשות הפרדה בין מה שקורה כתוצאה מהפגיעה לבין העזרה לה את זקוקה בקשר שלך עם הילד. לגבי עזרה ושאלות בנושאים הקשורים לחינוך הילד והקשר איתו,אני אשמח אם תשאלי שאלות ספצפיות,ואענה לך. יום נעים, מור.