נשיכות בגיל הרך

שלום רב בני בן שנה ושמונה חודשים, אתמול בפעם הראשונה הגיע מהגן עם נשיכה, כעסתי על בעלת הגן, היות ושמעתי מהורים אחרים על נשיכות מרובות של ילדים. קראתי מאמרים רבים בנושא זה, ולצערי כולם אומרים אותו דבר, שזה תהליך התפתחותי טבעי לכל דבר. הדבר שממנו אני חוששת הוא שבני יחל לנשוך היות והוא חשוף לתופעה בגן, שנית אני חוששת לבני, היות ונשיכות הן דבר כואב ולעיתים כואב עד מאוד. הצעתי לגננת להוסיף כח אדם לגן, כדי לשמור על אותם הילדים בגן שנושכים באופן כרוני. אשמח לשמוע את עצתך בנוגע לנושא, איך עליי כאם לילד ננשך להגיב לעניין? וכיצד יכולה הגננת למגר או לצמצם את התופעה. תודה

בקר טוב, אכן נשיכות בגיל הזה הן עניין נורמלי :). אבל,כמו כל דבר אחר,לנו המבוגרים יש את היכולת לצמצם את התופעה או "להרחיבה". נשיכות הן דרך להבעת תסכול . אנחנו יכולים ללמד ילדים (בעיקר ע"י שיקוף ונתינת דוג') איך להתמודד עם התסכול בדרכים אחרות,נעימות יותר. אני ממליצה לקרא ב"שאלות ותשובות" את החלקים - גיל שנתיים ואת התקפות זעם - השאלה השניה. שם תוכלי לקבל רעיונות מה ואיך לעשות לצמצום התופעה. כאמא לילד ננשך,את בהחלט יכולה לדרוש שישימו יותר לב (לגבי כ"כ,לא כתבת מה היחס המספרי של מבוגרים לילדים) ויפעלו ע"פ מה שכתוב בתשובות אותן הפנתי אותך אליהן. אם ישארו עוד שאלות,אני כאן, מור

הבן שלי נושך את עצמו כאשר הוא מתעצבן בזמן האחרון הפסיק לנשוך את עצמו והחל להכות את עצמו כאשר הוא כועס מה לעשות? האם עלי לפנות ליעוץ? בני בן שנתיים ושלושה .