אכילת ממתקים

שלום רב, פעמים רבות נכדתי בת ה - 3 שנים תעדיף אכילת ממתקים במקום ארוחה מזינה אף שהארוחה כבר מוכנה על השולחן. הוריה מתנגדים לכך ואומרים לה כי אחרי הארוחה תורשה לאכול את הממתקים, אך היא מתעקשת ולעיתים תתחיל לאכול את הארוחה ותוך כדי תרד מתחת לשולחן עם ממתק שלקחה מהמזווה ותאכל אותו שם "בסתר". כאשר ההורים קולטים ומעירים לה על כך היא בינתיים הספיקה לאכול אותו. ברצוני לציין כי לא כל ארוחותיה מלוות באכילת ממתקים. אך הצורך או רצון לממתקים אצלה, עולה לעיתים קרובות. גם כאשר היא מבקרת אצל הסבים והסבתות ואצל דודים, היא שואלת אם יש שוקולד או סוכריה. לפעמים מכבדים אותה בממתק אך אם אומרים לה שאין היא מחפשת בעצמה, וכשמוצאת, לעיתים תכריז עליו ותבטיח לאכול "רק אחד" והאחד הזה הופך לשניים שלושה.. ולעיתים תסובב את הגב במחשבה כנראה שלא רואים אותה בכלכלתה ותאכל את הממתק. כאן אני רוצה קצת לתאר את אופיה של הילדה: פקחית, נבונה ואינטליגנטית מאוד, לדעתנו מעל הממוצע לגילה. בגיל שנה!! - ידעה להכניס דיסק ע"י פתיחת המכסה, סגירתו ולחיצה להפעלתו. ידעה להגביר ולהנמיך את המוסיקה. כיום בגיל 3 שנים, שפתה עשירה, היא יודעת לכתוב את שמה במחשב ואף להיכנס בעצמה לאינטרנט ולמצוא את המשחקים שאוהבת ולשחק בהם בצורת מושלמת ללא עזרת ההורים. היא חברותית ויש לה חוש הומור. היא מציירת ויוצרת והיא ילדה שמחה שגדלה עם המון אהבה, הערכה ותשומת לב מצד הוריה והמשפחה. בת יחידה להוריה. ההורים בני 33 שנים והם זוג שמח ונעים להיות במחיצתם. הם מבלים הרבה עם הילדה ועושים איתה פעילויות משותפות - טיולים, משחקים, הקראת סיפורים, תנועה/ריקוד ועוד ועוד. לילדה יש המון נתינה ורוחב לב, היא מפגינה חום ואהבה לבני אדם ולבעלי חיים ובנוסף מבינה משמעת מה היא - לרוב... יתכן כי בסה"כ אין לה סבלנות לאכול ארוחות שלמות והיא מתגברת על הפגת הרעב באכילת ממתקים שאכילתם קצרה ומהירה ונותנת הרגשת שובע (וזה גם טעים לה מן הסתם)ואולי אין כאן בעייה מזיקה. אך אולי מסתתר כאן גורם אחר שאיננו מודעים לו. יצויין כי אם אין בנמצא ממתק - היא לא תדרוש אותו בתוקף. אלא תמשיך להתנהג כרגיל - תעסוק במשחקים ותתעניין בדברים אחרים המתאימים לגילה. השאלות שלי הן: האם יש כאן בעיה? כיצד על הוריה לטפל בהתנהגות זו? האם אכילת הממתקים שלה בסתר עלולה בהמשך לגרום להפרעה כל שהיא (חלילה) ואולי תחליף אותה בהתמכרות כל שהיא? אולי פשוט לאפשר לה כמה שהיא רוצה על מנת להרגיע את תשוקתה זו? מקווה שהצלחתי להעביר את העניין למרות שנראה לי שהוא כתוב מבולבל. אשמח להבהיר יותר אם אתבקש לכך. בתודה רבה סבתא מירית.

הי סבתא מירית, לא דווקא לא יצא מבולבל.... :). סה"כ את מתארת ילדה שהכל בסדר איתה (טפו,טפו,טפו) והדבר היחידי שמפריע הוא "משיכתה" לממתקים עד כדי אכילה בסתר. הבנתי נכון ? השאלה היא מה מפריע לכם יותר - אכילת הממתקים או האכילה בסתר ? לדעתי כדאי לייחס יותר חשיבות לאכילה בסתר. כל דבר שאנחנו מרגישים צורך לעשות אותו בסתר,מתלווה אליו איזשהו רגש/מחשבה שגורם לנו להסתיר אותו (את רואה,גם אני יודעת להיות מבלבלת:)). לדעתי,כדאי לנטרל את המחשבה/רגש הזה (למה שילדה תרגיש שהיא "ילדה רעה" אם היא אוכלת שוקולד ?). סה"כ,היא לא עושה שום דבר שמצריך הסתרה וחבל להוסיף את מימד ההסתרה למשפ'. מה אני מציעה ? לאפשר אכילת ממתקים עד גבול מסויים. להשתדל לא להתנות את זה בסיום ארוחה (אם הארוחה היא ב 19,לאפשר ממתק ב 17).אין קשר בין הארוחה לממתק. מדי פעם להציע לה ממתק (כן,כו. לא לחכות שהיא תמיד תבקש). ז"א,להוציא מזה את ה"עניין" הנוסף שיש בזה. להפוך את זה למשהו טרויאלי,כמו כל דבר אחר. לא צריך בשביל זה לעמוד בתנאים,לא צריך "לגנוב",לא צריך להסתיר. זה משהו כמו כל משהו אחר. אני חייבת להוסיף משהו אישי לכל אלה שאומרים עכשיו - היא השתגעה ??? להציע לילד ממתק ? להפוך את זהנ למשהו טרוויאלי ? אצלי בבית,יש ממתקים (והרבה, כי אני עצמי חובבת:)),הם בהישג יד של בנותיי.ההתיחסות אליהם היא כמו כל דבר אחר. עם זאת,הן יודעות שצריך לשאול רשות. ולמרות זה,הבת הקטנה שלי לא אוכלת כמעט ממתקים. גם כשאני מציעה מדי פעם היא לרב עונה - לא בא לי. אני מכירה יותר מילד אחד שאצלו בבית הממתק הוא פרס,כמות הממתקים מאוד מוגבלת וכו' והם מוצאים את המקומות לאכול בהם הרבה יותר ממתקים מאשר בנותיי. לעיתים דווקא הצמצום,הפיכת הממתק לכלי של פרס או עונש,משיג את ההפך הגמור. מור.

מור, שלום רב, לזה בדיוק התכוונתי במכתבי - לחשיבות שבאכילה בסתר ולאו דווקא לאכילת ממתקים. מודה לך מאוד מאוד על התשובה ואני כבר יודעת שבפעם הבאה שאראה אותה חוזרת על ההסתרה - אזמין אותה לאכול את הממתק "מעל השולחן" ולכך גם הסכימו הוריה. ב ב ר כ ה סבתא מירית.