לקבל את השונה

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

24/10/2005 | 11:20 | מאת: אנג'ליקה

שלום לך מור וכסמן. אני אמא לשני ילדים אחת בת 5.5. והבן בן 4 הם כל כך שונים אחד מהשני. בעייתי היא ביתי הבכורה מאוד חשדנית ומאוד לא מקבלת לחברה שלה כל אחד היא לא מקבלת את השונה זאת אומרת אנשים פצועים, שחורים,ילדים קרחים שחולים וכד'. בגן היא משחקת רק עם חברה אחת. ביתי היא מאוד יפה ומיוחדת וכולם רוצים לשחק איתה ולהיות בחברתה רק שהיא מאוד לא מעוניינת בחברתם וזה נובע מחוסר ביטחון דרסטי ואני לא יודעת למה? תמיד קיבלה מאיתנו קרדיט ומילים יפות ועידודים מאז שהיא קטנה אני לא יודעת למה היא כזאת אפשר לעבוד עליה בקלות היא תמימה מאוד ופטית ואני לא יודעת איך לעלות לה את הבטחון העצמי כדי שהיא תצליח בחייה ולא רוצה שהיא תרגיש נחותה ולא יפה כי היא ההפך. היא חושבת שהיא לא יפה מה עושים עיזרי לי .ואגב החברות שלה משחקות לה על המצפון המון וזה עולה לי על העצבים אני לא יכולה כבר לזה. הבן הוא ילד שונה לגמרי ממנה משחק עם כולם ולא דופק חשבון לכלום מה שהוא מחליט הוא עושה כמובן שאנחנו מציבים גבולות אני מדברת בעיקרון על האופי שלו ושלה על ההבדלים.אשמח באם תעני לי.חג שמח:)

לקריאה נוספת והעמקה
30/10/2005 | 09:08 | מאת: מור וכסמן

בקר טוב, ההודעה שלך משדרת הרבה בלבול. אני אנסה לעשות קצת סדר (למרות שלעיתים זה קצת קשה דרך פורום ולא פנים מול פנים),בתקווה שזה יעזור לך למקד את הדברים קצת אחרת. 1. את כותבת - "ומאוד לא מקבלת לחברה שלה כל אחד היא לא מקבלת את השונה זאת אומרת אנשים פצועים, שחורים,ילדים קרחים שחולים וכד'. בגן היא משחקת רק עם חברה אחת. ביתי היא מאוד יפה ומיוחדת וכולם רוצים לשחק איתה ולהיות בחברתה רק שהיא מאוד לא מעוניינת בחברתם ..." מיד בהמשך את כותבת - "וזה נובע מחוסר ביטחון דרסטי ". זו בעצם סתירה. מדוע ? ילד שלא מקבל לחברתו ילדים אחרים,ז"א "בורר" חברים,הוא לא ילד חסר בטחון. אנחנו בוחרים ובוררים מתוך עמדה של כוח ולא מתוך עמדה של חולשה או חסר. האם יתכן שאת מפרשת את המצב בצורה לא כ"כ מדויקת ? מדוע הגעת למסקנה שהיא חסרת בטחון ? (דרך אגב,הקביעה לגבי חוסר בטחון מזכירה לי שאלה שנשאלה כאן בעבר. אולי כדאי לך לקרא,היא מופיעה ב"שאלות ותשובות" בחלק שמתייחס לצפיות). 2." ביתי היא מאוד יפה ומיוחדת ..","היא תמימה מאוד ופטית ","הבן הוא ילד שונה לגמרי ממנה ". מהתאור שלך יש לי תחושה של שיפוטיות. זה נורא כיף לספר לילדה עד כמה היא יפה,כמה היא מיוחדת וכו' (ואני בטוחה שהיא אכן כזו..). החסרון הוא שאם מעבירים ציפיה לשלמות,הילד לומד גם הוא לחפש את השלמות ולהתחבר ל"מושלמים". דהיינו,כאלה שהם לא חולים,לא קרחים,לא כהים וכו'. היא בעצם פועלת לפי איך שהיא מבינה את המסרים שלכם. 3."ואני לא יודעת איך לעלות לה את הבטחון העצמי כדי שהיא תצליח בחייה ולא רוצה שהיא תרגיש נחותה ולא יפה.." כאמור,התחושה שלי מכאן היא שלא מדובר בבעיה בבטחון העצמי ולכן אני לא מוצאת סיבה "להעלות את הבטחון". "היא חושבת שהיא לא יפה.." - לא כתבת איך את יודעת שהיא חושבת את זה. אני מעריכה שהיא אומרת את זה . יתכן שהיא אומרת או משדרת את זה לאו דווקא בגלל שהיא באמת לא חושבת שהיא יפה אלא כי קצת נמאס לה להיות יפה,מיוחדת,מושלמת וכו' ? יתכן שכל מה שבא לה להיות הוא ילדה רגילה ? ואם היא תהיה רגילה היא לא תצטרך "לסחוב" על כתפיה הקטנות את נטל "המיוחדות" ? אולי זו מחשבה של ילדה קטנה - אם אני לא יפה,אני יכולה גם להסתובב עם לא יפים ולא מיוחדים,אלא עם "סתם ילדים" שבא לי להיות איתם והיום ה"מעמד" שלה לא מאפשר לה את זה ? כשאני כותבת לך,אני חושבת על נסיכות מהאגדות. מצד אחד,בטח נורא כיף להיות נסיכה ומיוחדת ולא "כמו כולם",מצד שני הרי לא יעלה על הדעת שנסיכה תתנהג כאחת האדם או תתחבר עם מי שבא לה. היא צריכה לשמור על מעמדה הרם.זו הציפיה של הסביבה ממנה והיא למדה להפנים (הנסיכה). לסיכום,אני ממליצה שוב לקרא את החלק שמתייחס ל"ציפיות" ולנסות לבדוק עם עצמך מהן הציפיות שלך לגביה,מהן הציפיות שלך מבנך,קצת על ההבדלים וכו'. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות