לא רוצה את הסבתא

שלום, יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים ושלושה חודשים . אנחנו גרים בצמוד להורי ובתקופה האחרונה שמתי לב לכך שהילדה לא אוהבת להיות במחיצת אימי. היא אומרת זאת מפורשות "לא רוצה סבתא" או שדוחה את נסיונותיה של אימי לנשק אותה-בכי, צרחות עד שאני נאלצת להתערב ולהגיד לה שסבתא אוהבת אותה ורוצה לנשק אותה ומצד שני אומרת לאימי לא להגזים בנישוקים. בעלי אומר שהסיבה היא שאימי "חונקת" אותה מאהבה ולכן היא לא רוצה. אני מרגישה מאוד לא נעים כשהיא מתבטאת כך בפני אימי, מה גם שעד לפני כמה חודשים היא אהבה ללכת להורי. כשהייתה ממש תינוקת היא היתה משוגעת על אבי וכיום די אדישה. המצב הפוך אצל הצד השני- הוריו של בעלי גרים רחוק ואנו מגיעים אליהם אחת לחודש ולשם היא מאוד אוהבת ללכת.היא גם מבקשת לפעמים לדבר עם חמותי בטלפון ומאוד שמחה כשהיא רואה אותה- מה שלא היה בתקופה בה היתה תינוקת- אז היא היתה נרתעת כשהיינו מגיעים ונצמדת אלינו ורק לאחר פרק זמן מסוים היא הייתה "משתחררת" ומתנהגת כרגיל. שאלתי- מדוע היא מתנהגת כך וכיצד ניתן לשנות את התנהגותה? הורי מאוד אוהבים אותה ואני חשה שהם נפגעים מתגובותיה . אציין כי כשאנחנו נמצאים אצל הורי היא משחקת ונהנית שם ולעיתים הורי שומרים עליה כשאנו נעדרים והיא לא בוכה אלא מתנהגת כרגיל. מודה לתשובתך.

ערב טוב, אני חייבת להגיד שאני די מסכימה עם בעלך. בתך הגיעה לגיל שהיא כבר עצמאית יותר,היא זקוקה יותר לגירויים,לבחירה לאתגר והרבה פחות לover מגע וחיבה. היא מספיק גדולה כדי להחליט עד כמה היא צריכה ויתכן שמה שאיך שאימך מתייחסת אליה כבר לא כ"כ מתאים לצרכיה ושלב ההתפתחותי בו היא נמצאת. יתכן שהיא מרגישה שבעצם ההתנהגות של אימך,אימך קצת שוללת ממנה את עצמאותה וילדים בגיל הזה מאוד רגישים לעניין ולא יוותרו על עצמאותם בקלות. אני מציעה לקרא ב"שאלות ותשובות" את החלק שמתייחס לגיל שנתיים,בהמשך לשוחח עם אימך בעדינות לגבי השלב אליה הגיעה בתך וצרכיה בגיל הזה ולזכור שאימך רוצה את טובת הילדה ומנק' זו לרתום אותה לשינוי. בהצלחה, מור