חרדה

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

10/10/2005 | 15:56 | מאת: MINI

מדובר בילדת סנדוויץ אחות ל2 אחים אשר פתאום לאחרונה עוברת התקפי חרדה כאשר איננה בבית ובעיקר בבית הספר או בחוג אחרי הצהריים.יותר קשורה וצמודה לאמא .התקפי החרדה מתבטאים בפרצי בכי שאינם פוסקים. הינה בת 9 שנים. איני יודעת כיצד לנהוג,פניתי ליועצת של הבית הספר והיא הפנתה אותי לתחנה לבריאות הנפש.משום מה זה נראה לי כצעד קיצוני מידי שעלול להזיק לילדה אנא מכם תנו לי עיצה מה עליי לעשות בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2005 | 13:11 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, המצב בהחלט דורש בירור וטוב עשית כשפנית ליועצת ביה"ס. אני מבינה שהפתרון שהיועצת מצאה,דהיינו הפניה לברה"נ,אינו מקובל עלייך. מה שאפשר לעשות: 1. לפנות באפן פרטי לטיפול. 2. לחזור ליועצת ולבקש פתרון אחר. באותה השיחה אפשר לבדוק איתה מה המניע שלה להפניה דווקא לתחנה הזו. דרך אגב,כדאי לבדוק קצת יותר באיזו תחנה לברה"נ מדובר. לעיתים,למרות השם המרתיע,הטיפול שמקבלים בתחנות אלה הוא של פסיכולוג ילדים או עו"ס המתמחה בטיפול בילדים ומדובר בטיפול איכותי ומקצועי שבאפן פרטי היה עולה הרבה כסף. אני לא הייתי שוללת על הסף,שוב למרות השם המרתיע. אולי תוכלי ללכת להתרשם לבד,לפני שאת מביאה את הילדה . או לבקש מיועצת ביה"ס שתספר לך קצת על המקום ? בכל מקרה,לא כדאי להזניח. הרבה בהצלחה (ואשמח לשמוע אחרי הפגישה הראשונה איך היה), מור

21/10/2005 | 06:44 | מאת: קרן

בני בן ה- 7 סובל מחרדה מרופאים, מאז שהיה תינוק ואושפז בביח עקב הקאות והתיבשות. יש לו אח אחד בן שנה +. איני יודעת מה צריך לעשות כדי לטפל בבעיה מכיוון שהילד איננו משתף פעולה בכלל. כרגע יש לו בעיה של פקקים באוזנים שגורמים לירידה משמעותית בשמיעה. הטיפול הינו פשוט ומצריך שטיפת אוזניים. לקחתי את בני לרופא פרטי מומחה, ושום דבר לא עזר, בני לא שיתף פעולה והרופא לבסוף סרב לטפל בו. אציין כי בני הוא ילד רציונלי ואינטליגנטי, הוא מבין את הבעיה ומאוד רוצה עזרה, הוא טוען שהוא לא מסוגל להתגבר על הפחד למרות שהוא מאוד רוצה. אודה לכם על כל עיצה, אין לי מושג איך להתחיל להתמודד עם הנושא. תודה מראש

22/10/2005 | 18:51 | מאת: מור וכסמן

ערב טוב, בעיניני "חרדות" אין כ"כ משמעות להיות הילד רציונלי,אינטלגנטי וכו'. מדוע ? כמו שכתבתי כאן בעבר,הילד יכול להבין נהדר ש"אין ממה לפחד" אבל עדיין להיות מאוד מפוחד. חרדה לא מגיעה ממקום רציונלי ולכן אין טעם להסברים רציונליים. צריך לזכור שפחדים מאוד מושפעים מתגובת הסביבה וכאן נכנס התפקיד שלך. לא כתבת איך את מגיבה במקרים כאלה ומה את מרגישה (דגש על מרגישה ולא על חשיבה). בקיצור,מה המסר שעובר לילד (לא המסר המילולי,אלא התחושה שלך שבין אם את רוצה ובין אם לא,עוברת). אני מצרפת שתי תשובות,אנא קראי (אולי כדאי לעשות גם חיפוש תחת "פחדים" ותחת "חרדות". ניתנו הרבה תשובות בנושא). אם ישארו עוד שאלות,אני כאן. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/26/xFT/8189/xFP/8221 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/26/xFT/3736/xFP/3794 וזה העדכון,אחרי חודשיים: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xFT/5990/xFP/5990 בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות