אלימות מילולית ופיסית כלפי המבוגרים בסביבה הקרובה

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

10/10/2005 | 12:49 | מאת: keren

שלום מור, בתנו בת 2.5 בוגרת מאוד, מבינה הכל ומדברת שוטף. היא נמצאת בגנון מגיל שנתיים וחודש ועד אז היתה אתי בבית והיתה ילדה מאושרת ופעילה (ועדיין..). קצת לפני הכניסה לגנון התחילה אצלה תופעה של מכות כלפינו ההורים ולכל המבוגרים בסביבתה - סבים וסבתות, דודים וגם כלפי ילדים זרים שהיתה פוגשת בגני שעשועים. התופעה החמירה מאוד מאז היותה בגנון אך רק מבחינת המבוגרים. הנושא של הכאת ילדים דעך מעט בעזרתה של הגננת שמסבירה ושולחת אותה 'לשבת בצד, להרגע ולחשוב על מה שעשתה' ועוד שיטות מגוונות שכנראה עוזרות, אך בנושא של הכאת המבוגרים הקרובים זה החמיר מאוד והפך אינטנסיבי יותר וממש לא נעים הרבה פעמים להיות במחיצתה. היא יכולה להיות מתוקה, מקסימה, חביבה ומלאכית שובת לב וברגע אחד זה מתחלף לאגרסיביות של מכות, דחיפות ובדיבור: "לך/ לכי, 'סתלקו, אני לא רוצה אתכם, לא חברה שלכם, לכו לבית שלכם וכו'". התופעה מכוונת בעיקר כלפי אמא שלי (סבתא שלה) שהיתה צמודה אליה עד לפני הגן והיא אהבה מאוד להיות איתה והיתה גם היחידה שנשארה איתה כל פעם לבד חוץ ממני והיא הלכה אליהה בשמחה ומאז הגן היא לא מוכנה להשאר איתה לבד אפילו דקה ולא רוצה בכלל ללכת אליה או שתבוא לכאן. יש לציין שאין עוד אחים בבית ואת כל זמני הפנוי אני מקדישה רק לה ואין אלימות מילולית/פיסית בבית, והיא גם הנכדה הראשונה ומקבלת המון חום ואהבה ותשומת לב מכל הסובבים אותה. כמובן שאנחנו תמיד מסבירים שזה לא נעים לנו וכואב ואפשר להתנהג אחרת ואנחנו רוצים להיות חברים שלה בדרך של חיבוקים ומשחקים ולא כך אך כל ההסברים לשוא והיא אף מגבירה את ההתנהגות הזו וכאילו עושה עוד 'דוקא' וכשהיא נתקלת בהתנגדות/ התגוננות מצדנו -היא כועסת ונעלבת עד לבכי נוראי ונראה שאינה מבינה כלל את העניין. זה מתחיל בהתלהבות, כאילו שנהנית מעצם השליטה בנו ואח"כ הופך למעין הוצאת זעם שאיני מבינה את מקורו. אני מיואשת ופשוט נמנעת מלקחת אותה למפגשים משפחתיים/ חברתיים בשל ההתנהגות התוקפנית הזו. אודה לעזרתך.

12/10/2005 | 13:04 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, אני חושבת שכדאי לשים קצת יותר לב לעניין הגבולות. בגיל הזה זה הופך לנושא לא קל והרבה פעמים אנחנו רואים משפ' שבהן בגלל שהילד/ה כ"כ מתוקים ומקסימים ו... קצת "מעלימים עין",קצת מבליגים ובעצם נמנעים מלהגיע למקום הלא קל של הצבת הגבול. אינני יודעת אם זה המצב גם אצלכם,זו נק' למחשבה. בתור התחלה,אנא קראי ב"שאלות ותשובות" את החלקים - גיל שנתיים,הצבת גבולות והתקפות זעם. אם ישארו שאלות,אשמח לענות. מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות