בעיה מטרידה

ערב טוב, ביתי הבכורה בת 6.5 ובני בן 4.יחסיהם טובים אם כי לפעמים תחרותיים. בני בן ה-4 ילד חייכן עם שמחת חיים אבל שובב מאוד ולכן אנו משתדלים"להחזיק אותו קצר" ולהציב לו גבולות ברורים. בחודשים האחרונים החל בני להגיד משפטים כאילו היה רוצה להיפגע או לפגוע בעצמו. לדוגמא, אם אני מעירה לו שהוא עלול ליפול ממתקן מסויים הוא עונה: " לא איכפת לי,אני רוצה ליפול" לגננת הוא אמר שהוא רוצה שביתה החיילת תגיע עם רובה ותהרוג אותו... אנחנו מאוד אוהבים את בנינו ודואגים גם לומר לו זאת ,לחבק ולנשק אותו ולתת לו תשומת לב רבה ככל הניתן. שאלןתי הן: ממה יכולה לנבוע התנהגות זו? האם כדאי לוותר ואו להגמיש את הגבולות על-מנת להקל עליו? לתשובתך המהירה אודה

צהריים טובים, מדובר באמירות שהן חריגות במקצת ולכן דורשות התייחסות זהירה. קשה לי להעריך מכאן מה בדיוק המצב הרגשי בו נמצא ילדך אבל אסור לעבור על אמירות כאלה לסדר היום. יתכן שהוא מרגיש שהוא לא עומד בציפיות,יתכן שהוא מרגיש שיש עליו לחץ גדול מדי וכו'. הדבר הנכון ביותר יהיה לפנות לאיש מקצוע בהקדם על מנת להעריך את המצב הרגשי ולקבל כלים איך להתמודד ולשנות. בהצלחה, מור

בני בן ה8 כול פעם שאני מבקשת שלא יעשה דבר מה שאנני מסכימה להם וכול בקשה שלי מימנו לחינוכו הוא משתש במילים הבאים בא לי למות. הלוואי ולא היתי נולד. אף אחד לא אוהב אותי. כולם שונאים אותי את ניהית רעה אליי וזה ממש לא נכוןןן אני אם חד הורית שנותת תחיים שלי לילד הזה אבל כשאני מנסה לעמיד לא גדרות בצורה הכי נעימה שיש הוא ישר נתקף בזעם אני חסרת אונים אנא עיזרו לי

ערב טוב, בהודעתך חסרים פרטים רבים : תפקוד בביה"ס,האם יש אחים ואחיות ואיך היחסים איתם,ממתי ההתנהגות הזו,כיצד את מגיבה,האם את גרושה וכמה זמן,יחסיו עם אביו ועוד. כרגע,לאור מה שכתבת אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע. יתכן שכדאי להתחיל משיחה עם יועצת ביה"ס ולבקש הפניה שלה. בהצלחה, מור

בני בן ה8 כול פעם שאני מבקשת שלא יעשה דבר מה שאנני מסכימה להם וכול בקשה שלי מימנו לחינוכו הוא משתש במילים הבאים בא לי למות. הלוואי ולא היתי נולד. אף אחד לא אוהב אותי. כולם שונאים אותי את ניהית רעה אליי וזה ממש לא נכוןןן אני אם חד הורית שנותת תחיים שלי לילד הזה אבל כשאני מנסה לעמיד לא גדרות בצורה הכי נעימה שיש הוא ישר נתקף בזעם אני חסרת אונים אנא עיזרו לי