התמודדות
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום. בת 10. אני לא יודעת איך ללמד אותה להתמודד עם ילדים שמעליבים. הילדה הפוגעת היא מנהיגת הכיתה שמצליחה לערער לה את הבטיחון, עד כדי שנעשתה שקטה ומופנמת. האם עלי ללמד אותה להתעלם, להחזיר.כמו שאני מבינה קשה לה לצעוק ולקלל בחזרה, ובכלל השאלה מה הדרך.פעם אמרתי לה שעדייף אולי שתעשה עצמה לא נעלבת ואז יחפשו קורבן אחר.אולי אני נותנת יותר מדי תמיכה ועדיף לומר לה-אני סומכת עלייך תסתדרי בעצמך. גם כשהיא מתחברת עם אחרות אותה מנהיגה מצליחה לחבל לה.יש שינאה ביניהן. אודה על הכוונה.
שלום רב, אני מאוד מזדהה עם הקושי שלך ושל בתך, שכן, גם אני נמצאת באותו המצב, בתי בגיל 8 ונאלצת להתמודד עם ילדים שאינם למדו כנראה חינוך יאות בביתם. למדי את בתך להיות כמו שהיא והצדק יעשה בקרוב, שלא תשנה את אופייה הייחודי כיום בחברה כל כך עויינת, דבר נוסף וחשוב לא פחות - - אגדי את ההורים והמחנכת והציעי תכנית טינטנסיבית שלפיה תתמודדו עם בעיות כאלו, ומומלץ לערב את יועצת בית הספר. אל תומרי לבתך להתעלם, הבעיה לא תפתר, אולי היא פשוט תפסיק לספר לך כדי לרצות אותך, היי קשובה תמיד, כל פעם מחדש תתענייני ועיזרי לה להתמודד. אני מאחלת לך בהצלחה !!!
לילה טוב, כמובן שהכיוון המועדף עליי הוא לכוון,לתמוך בבתך מצד אחד אך לא להתערב בצורה דומיננטית. עד כמה שאפשר. מה ז"א ? הקשיבי לסיפוריה מביה"ס,גלי עניין אבל השתדלי לא ליזום או מאוד להתעמק דווקא בקשיים. אפשר לשאול משהו כמו - איך היה בביה"ס ? איך עבר שיעור x ? ובהפסקה ?. לכל חלק הקדישי זמן בערך שווה בשיחה . אם היא מספרת על קושי בהתמודדות עם אותה הנערה באותו היום,הקשיבי ובמקום להתעמק מאוד בקושי,שאלי איך הגיבה ? האם היא מרגישה טוב עם התגובה ? אם כן,קבלי זאת ותמכי בה על כך שהצליחה להתמודד עם העניין. אם לא (או שאת מרגישה שהיא לא כ"כ מרוצה מאיך שהתמודדה. הדגש הוא שהיא ! לא מרוצה,לא את),חישבו על אפשרויות תגובה אחרות. כשאני אומרת חישבו,הכוונה היא לעודד אותה להעלות אפשרויות ולבחון ביחד חסרונות ויתרונות בכל תגובה. בסוף נסו למצא אפשרות אחת או שתיים שנראית לבתך מתאימה. עודדי אותה לנסות בפעם הבאה,אבל קבלי את זה שיתכן שהיא לא תרצה לנסות.זה בסדר. מה שחשוב כאן,הוא הרבה עידוד ותמיכה שלך,מתוך אמונה ביכולות ובכוחות בתך,להתמודד עם המצב. את צריכה לזכור שברגע שאנחנו מנסים לפתור לילדנו את הבעיה (ולעיתים זה מאוד מפתה..),זה משאיר את הכח והיכולות אצלנו ומעביר לילד מסר - "לא נורא חמוד,אתה קטן ולא מסוגל אז אני אציל אותך.." זה לא תורם לא לדימוי עצמי גבוה ולא לבטחון. לילדים יש יכולות התמודדות נהדרות עם מצבי חיים (לעיתים הרבה יותר יצירתיות ומענינות מאשר למבוגרים) והתמודדות עם משברים "יומיומיים" (משברונים) מביאה לגדילה,צמיחה ,אמון מאוד גדול ביכולות שלי ותחושה של ערך עצמי. גם אם המצב אינו משתפר והכיוון הוא שיחה עם המורה/יועצת,אני ממליצה לפני שפונים,לשתף את הילדה ושמוע את דעתה על הרעיון. לזכור שמדובר בעניין שלה וההחלטה צריכה להיות או שלה או לפחות בשיתוף איתה. בהצלחה, מור