ילדה כעסנית

שלום, מה עושים וכיצד מתמודדים עם ילדה בת 8 , תלמידה חרוצה ומקסימה, שלעיתים נדמה כי התהפכות במצב רוחה מוזר קמעה. אחיה בן 4, והיא מקנאת בו באופן סמוי לכאורה אך אני מצליחה ממש לראות זאת. היא אינה מקבלת מרות והוראות בניוחות, אם אני מבקשת ממנה לבצע מטלה מסויימת, היא אומרות ומקטרת מילים כמו " אוף, למה אני , תגידי תודה " וכולי..., היא מתעקשת על כל דבר כמעט, משנה פרצופים לכועסים וחמוצים, ונדמה כי אף פעם לא מספיקה לה תשומת הלב שלי אליה, היא תמיד דורשת יותר, היא בוחנת גבולות בצורה שמרגיזה אותי ביותר, מנסה שוב ושוב לענות לא יפה כדי לבדוק אם "עליתי" עליה, והיא מניפולטיבית נורא.דבר זה מכעיס אותי ואת אביה מאוד, ואנו מוצאים את עצמנו מענישים אותה וכועסים עליה ללא הרף, מה שמעציב אותי מאוד.אני מנסה לשמור על אחווה עימה, ולשוחח איתה, היא מאוד מבינה אך מודה לעיתים שהיא מתקשה לשפר את התנהגותה. כיצד מתמודדים עם מרותה וחוסר רצונה להיות חביבה ולבצע משימות בקלות, חשוב לציין כי אלו משימות שחובה עליה לעשות.תודה.

ערב טוב, עושה רושם מקריאת ההודעה,שהיא כועסת עליכם. על מה . אין לי מושג. אני הייתי מתחילה בשיחה איתה,שיחה שבה כדאי להקפיד על הדברים הבאים : 1. שהשיחה לא תגיע כתוצאה ממעשה לא נעים שלה אלא דווקא בזמן נעים ורגוע. 2. להקפיד מאוד לא להשתמש בשום דבר שעלול להתפרש כהאשמה (לדוג',לא להגיד - אני רוצה לשוחח איתך כי אנחנו כבר לא יכולים לסבול את ההתנהגות שלך. אלא,משהו כמו - יש לי הרגשה שבזמן האחרון את קצת כועסת,הייתי רוצה לשמוע ממך קצת על מה). 3. מטרת השיחה היא השגת קרבה ואפשרות "לשים את הדברים על השולחן".אין כאן מטרה לשנות התנהגות,מטרה "חינוכית" וכו'. ז"א,במקום שהיא תצטרך "להתנהג" את הדברים,שאפשר יהיה לדבר עליהם. היא אולי תהיה מסוגלת לדבר עליהם רק אם תרגיש שיש מי שמקבל את דבריה (גם אם לא תמיד מסכים),מספיק פתוח להקשיב (גם אם לא תמיד מסכים),לא מתגונן(גם אם..) ולא מביא את זה למצב של שני מחנות(...). במידה שאתם לא רגילים לשיחות כאלה,זה דורש אימון ויקח זמן עד שתצליחו להגיע ממש ל"שיחה". אבל כל דבר מתחיל בקטן ומשם צומח... רק דבר אחד,הקפידו מאוד לא "להשתמש" בדברים אותם היא אומרת כדי לנגח בשעת כעס. בהצלחה ואתם מוזמנים לספר האם ניסתם ואיך היה, מור