נגטיביזם

שלום רב! בני בן 4 תמיד היה בעל אופי עקשן-כל המעברים לא היו קלים לא לו ולא לנו-הכניסה לגן גמילה ואפילו צורך לעבור לביגדי חורף כשמגיע הזמן.למרות שאני כבר יודעת "עם מי יש לי עסק" עדיין הוא מצליח להפתיע אותי-לדוגמא כשנתבקשתי לקנות קלמר וטושים לגן החדש במקום לשמוח כמו שהיתי מצפה הוא ממש התנגד להשתמש בציוד החדש בטענה שלא אוהב אותו.כרגע אני באמת מתחילה לחשוש כי עד כה לא אני ולא גננות לא מצליחות לשדח אותו להשתתף בפעילויות של הגן-הוא מסרב לצייר או להדביק קשוב מאד במפגשים אך לא עונה על שאילות נלחץ במסיבות של הגן וכדומה.מה הדרך הנכונה לנהוג איתו?יש לציין שבני מוקף באהבה וכל המשפחה מנסה לרכך את המצבים האלה על בסיס יום יומי אך נראה לי שבגיל ארבע הוא כבר לא אמור להיות כזה "תינוקי"

בקר טוב, אני לא רואה את זה כתינוקי או לא :). לכל ילד האופי שלו,הטמפרמנט שלו,"זמן החימום" שלו וכו'. אני מכירה מאוד מקרוב את מה שאת מתארת ומנסיון יכולה להגיד שזה יכול להשתנות בגדול. מה אני ממליצה: לקבל אותו כמו שהוא. לשדר לו שהוא מקסים כמו שהוא. ככל שירגיש שיש יותר לחץ שישתנה,סביר שיתבצר יותר בהתנהגות המוכרת לו ובעצם תשיגו את ההפך. צריך לזכור,שהרבה פעמים ילדים "נדבקים" למוכר והידוע,מתוך פחד. החדש מפחיד אותם והפחד גורם ללחץ. ככל שתוסיפו על זה עוד לחץ,זה רק יחמיר את המצב. אני מעריכה שיווצר שינוי רק אם תוכלו לשדר לו שאתם מקבלים אותו כמו שהוא. במקביל,נסו להקל על החששות/פחדים/לחץ שלו. איך ? עשו הרבה הכנות מראש,כך שידע מה עומד לקרות,אל תכריחו,תתנו "רשת בטחון" (לדוג',אתה יכול לנסות פעם אחת את הטוש החדש ואם הוא לא ימצא חן בעיניך,נחזור לטוש הישן),תשתדלו לא להכנס "ראש בראש",מה שאתם יכולים לנסות לפני זה בבית,נסו כדי שזה לא יהיה חדש בחוץ (נסו קודם כל את הטושים החדשים בבית ורק אח"כ שילוח לגן). והכי חשוב בעיני,נסו לראות את ההתנהגות בצורה קצת שונה. כמו שכתבתי בהתחלה אני לא רואה את זה כתינוקי אלא בעיני ההתנהגות הזו מעידה (למרות הקושי שבה וזה שלפעמים היא לא הכי נעימה) על הרבה מאוד "אופי",על היכולת להיות אינדבידואל למרות הלחץ החברתי "לעשות כמו כולם". אלה תכונות מאוד לא תינוקיות. ככל שתצליחו לעשות "פרוש מחדש" להתנהגות ולראות גם את הצדדים החיוביים שבה,תוכלו להקל גם על עצמכם וגם על בנכם. הרבה בהצלחה ואשמח לשמוע מה קורה, מור