מקרה חרום!!!

יש לי ילדה בת 3 שאין לה אחים או אחיות ושלא הורגלה לחברת ילדים והיתה בטיפולי בבית במהלך כל הזמן הזה. לפני חצי שעה בערך כשהיינו בגן שעשועים בעלי אמר לי שיש בגן הזה המון ילדים מופרעים וכשהילדה שמעה אותה היא התחילה פתאום לפחד מאוד מילדים באופן כללי.אני ובעלי מנסים לכפר על הטעות ואומרים לה שילדים הם חמודים ומתוקים אבל היא מפחדת להיות ילדם,לשחק איתם,לתקשר איתם,ואם ילד בוכה או צועק היא מתחילה לבכות ולבקש שאני יקח אותה על הידיים ושנלך הביתה.השנה(לפני שבוע)היא נאלצה ללכת לגן בפעם הראשונה בחייה, בגן יש 28 ילדים, היא בוכה המון, התחילה לגמגם וממש קפואה מפחד בגן.הגננת הציעה לי להישאר איתה בבוקר שעה ואח"כ לקחת אותה ב-12:00 במקום ב-13:20,השאלה שלי היא: האם הדרך נכונה? האם אני צריכה להישאר איתה כל הזמן בגן? אודה לך על תשובתך הכנה והמהירה!

שלום לך אני חושבת שזה לא רק בגלל מה שאמרתם זה בגלל שהיא לא רגילה לילדים ולשחק איתם, אני במקומך היתי עושה הכל בהדרגה פשון סבלנות ולאט לאט , בימים הראשונים להיות איתה ובכלל לא לעזוב אותה שעתיים למחרת שלוש במקביל תדאגי אחרה"צ להפגיש אותה עם ילדה או ילד שנראה ללכת יחד לגינה את והאמא השניה זה עוזר היא לאט לאט תפתח בשבילה את חיבת ליצור קשר עם הורים בגן עם ילדים שהילדה מתחברת אליהם ,לאחר שבוע תתחילי לומר לה מה דעתה להשאר לבד ולאחר שעתיים תבואי תיקחי אותה וכך בהדרגה ,אני יודעת שזה קשה מאוד אבל את תראי שזה משתלם לילדה בסוף, חוץ מזה תשתדלי לפחות פעמיים שלוש להפגיש אותה עם ילדים להזמין הביתה ללכת איתה לבית של חברה תיצרי קשרים זה עוזר מנסיון תאמיני לי בי בהצלחה

בנוסף לעובדה שאת צריכה לדאוג להפגיש אותה עם ילדים ,תדברי איתה המון בבית על הגן ועל הילדים,תשאלי אותה שאלות:מה עשיתם בגן?שיחקת עם הילדים? וכו'... קחי אותה למשחקיות לילדים,תספרי לה סיפורים בנושא והעיקר לחשוף אותה לילדים ולחברה. בקשר לגן אני חושבת שתשארי איתה שעה -שעתיים ,אך כשאת נשארת תני לה להיות לבד עם הילדים,שהיא רק תראה שאת שם. אין לך מה לדאוג הכל חדש לה והיא נכנסה לגן די מאוחר והיא כבר מבינה וזה לגיטימי שהיא תגיב כך.תני לה זמן להסתגלות ורק אחרי זה אם זה ימשיך תחשבי מה לעשות.חשוב שתהיי רגועה ותעבירי לה את המסר הזה בהצלחה! תמי-יועצת חינוכית

בקר טוב, באפן כללי כדאי לבדוק עם עצמך שאלות כמו : איך את תופסת את תפקיד האמהות ? עד כמה תפקידך לגונן על הילדה ? איזה מסרים (לא מודעים. מן משהו שעובר בתחושות) לגבי העולם הסובב אתם מעבירים לה? (לדוג' אם אתם מאוד חוששים שיקרה לה משהו כשתהיה לבד/במחיצת ילד כזה או אחר וכו',אלה חששות שעוברים אליה והיא לומדת שכדאי לחשוש מילדים/זרים/סטואציות חדשות...),עד כמה לדעתך חשובה נפרדות של ילד מאימו ? האם היא חשובה ללמידה והתפתחות או שמא בעינייך יותר בטוח לשמור אותה קרובה ומוגנת על ידך ? וכן הלאה שאלות.... החשיבות של הברור העצמי הזה שלנו כאמהות הוא מאוד מאוד חשוב. מדוע ? כי לתפיסות האלה שלנו לגבי תפקידנו כאמהות יש השפעה מכריעה על התנהגות הילד/מידת הסתגלותו לשינוי,לסיטואציה חדשה וכו'. כדאי להתחיל עם השאלות והתהיות עם עצמך,עוד היום.במקביל לגבי הגן - אני ממליצה להשאר שעה - שעתיים. אבל... מה עושים בשעה - שעתיים האלה ? 1.תופסים פינת ישיבה בגן. מסבירים לילדה שאת לא הולכת,את יושבת כאן ומסתכלת איך היא משחקת. את בעצם משמשת כצופה. הילדה הופכת להיות חלק מהגן. אם היא זקוקה לעזרה במשהו,מפנים אותה לגננת,כמו כל ילד אחר. מעודדים אותה ללכת לשחק,לא מתווכים בינה לבין הילדים/גננת,לא מוציאים עבורה משחקים,לא משחקים איתה.... את לא חלק מהגן,את שם כדי שהיא תוכל לראות אותך. לא יותר מזה. (לפני שאת מגיעה להשאר בגן חשבי היטב עם עצמך על השאלה עד כמה תפקידך לגונן על הילדה. אם בשעתיים שתשבי איתה בגן תשדרי לה שאת שם "כדי לשמור עליה",את עלולה להחטיא את המטרה שלשמה באת). 2. בצד שמאל ב"שאלות ותשובות" יש חלק שמתייחס לאיך עורכים תצפית בגן (בדר"כ כשבוחרים גן),קראי את זה וערכי תצפית - איך הקשר בין הילדים ובין עצמם,בינם לבין הגננת וכו'. כך תקבלי מושג גדול יותר לגבי המקום שבו את משאירה את ילדתך ויתכן שרמת החששות תפחת (אם שלך תפחת,גם שלה תפחת). בהצלחה ואם ישנן עוד שאלות,אני כאן. מור.