בעיה

שלום רב, אני בת שש עשרה, לאחרונה(כמה חודשים) אני רבה עם ההורים שלי ללא הפסקה, ואם באמת להיות כנה ואמיתית, הרוב זה אשמתם, לא משנה מה אני אעשה, תמיד אהיה אשמה.. ואת כל העצבים והתסכול אני "מוציאה" על חבר שלי ואז סתם רבה איתו, והוא חושב שזה בכלל בגלל דברים אחרים. ובאמת אני לא מסוג הבנות שרבות עם ההורים שלהם בגלל שהן מעשנות או יוצאות את מאוחר. אני די "חננה" האמת, תלמידה מצטיינת, לא מעשנת,לא שותה...[ אני לא מבינה מה אני עושה לא נכון... ניסיתי לדבר איתם, אבל הם תמיד דוגלים בעמדה של "אנחנו צודקים, את עושה הכל לא בסדר". תודה מראש.

ערב טוב, אני לא יודעת מה עמדתם של הוריך לגבי שיחה עם איש מקצוע,אבל אולי כדאי לנסות לשאול אותם. האם זה אפשרי לבקש שישלחו אותך למס' שיחות לאיש מקצוע (כדאי להגיד שזה כדי לעזור לך,כי קצת קשה לך,כי.. ולא בדרך שמאשימה אותם או שמציבה אתכם כשני מחנות יריבים) ? בנוסף,אולי כדאי לקנות להם את הספר - אוף גוזל. אלה תיאורי מקרים של הורים לילדים בגיל ההתבגרות ואני חושבת שאפשר ללמוד ממנו הרבה. בהצלחה, מור