דחייה מתינוק

מור שלום רב! אני פונה אליך מתוך תחושת מצוקה מאד קשה. בחודש האחרון (לא היה אירוע כלשהוא חריג) בני בן העשרה חודשים מגלה העדפה ברורה כלפי אביו וסבתו על פני. יש לציין שהוא ילד יחיד, הייתי איתו עד גיל 7 חודשים בבית לבד ובאופן מאד הדרגתי הוא עבר לטיפול ע"י מטפלת מקסימה שאותה מאד אוהב. אני לוקחת אותו כל יום בשעה 14:30 מהמטפלת ובעלי מגיע ב- 18:00 מהעבודה. כשאני לבד עם הילד יש לנו יחסים טובים מאד, משחקים צוחקים ביחד... אבל ברגע שבעלי מגיע הביתה וגם בשבתות (והוא אכן אבא מדהים) הוא רוצה רק אותו, יש לציין שבעלי מרים אותו על הידיים הרבה ואני כמעט לא כי הוא כבד מאד. בעיקר מרימה אותו בישיבה. את סבתו הוא רואה פעמיים בשבוע וכשרואה אותה רוצה רק אותה ודוחה אותי בכוח ממנו. אני מרגישה פגועה מאד ובתחרות לא בריאה עם בעלי. אני מאד משתדלת כל הזמן לעשות איתו כיף ומראה לו המון אהבה. האם זה נורמאלי שבגיל כזה ילד מעדיף פחות את אימו? מה אני עושה לא נכון? האם הוא רואה אותי מובן מאליו? אודה לך מאד אם תוכלי לחזור אלי בהקדם.

ערב טוב, צר לי שלא הצלחתי לענות בהקדם. זה קצת בעיה במהלך החופש הגדול.... :). את שואלת - "האם זה נורמאלי שבגיל כזה ילד מעדיף פחות את אימו..".אני לא רואה את זה כמוך. לפי מה שתארת אני לא חושבת שהוא מעדיף מישהו אחר על פניך. אני כן חושבת שבדיוק כמו שהוא מבלה רק איתך כל יום משעה 14:30,הוא רוצה לבלות גם רק עם אביו. אין כאן תחרות (או לפחות לא אמורה להיות..) וחבל להגיע למצב שבו מפרשים את המצב כהתמודדות אחד מול השני. להפך,אני חושבת שזה נהדר שטוב לו גם עם אמא וגם עם אבא. נסי לראות עד כמה הילד יכול להתרם ממצב כזה שבו יש לו את "שעות אמא" ואת "שעות אבא". ילדים מזהים מהר מאוד מהי התייחסות ההורים לנושא מסויים. אם תמשיכי לנסות "להתחרות" על תשומת ליבו/אהבתו.. של בנך,הוא יבין זאת וילמד לנצל את זה לטובתו. חבל. כרגע מדובר בהתנהגות נורמלית,שיכולה לתרום לכל אחד מכם. חבל ע"י מתן אינטרפטציות לא נכונות "לקלקל" את מע' היחסים היפה שהצלחתם ליצור. קבלי זאת כמחמאה שהילד מרגיש מספיק בטוח ביחסים איתך שהוא מרשה לעצמו לגשת ולהיות גם עם אחרים,מתוך ידיעה שאת תמיד תקבלי אותו בחזרה. רק טוב, מור