לפעמים צריך לדעת להרפות...

בואו נדבר על גיל ההתבגרות ולמידה גיל ההתבגרות. מסובך, קשה, בלתי מובן ובלתי חדיר. כל כך הרבה ריבים ומאבקים. האווירה בבית קשה, דלתות נטרקות התקרה רועדת מעוצמת הדפיקות והצעקות. אתם מותשים והם כועסים או להפך. רוב הריבים והמאבקים סובבים סביב הנושא הלימודי. כל כך הרבה פעמים אני שומעת מהורים מודאגים את הטענות: הוא לא פותח ספר, לא יודעת עם יש לו מחברת, אני לא ראיתי אותו לומד, למה הוא עושה לי את זה? הילד הזה פשוט עצלן. מה נעשה אם הוא לא יצליח בבגרות? למה הוא הורס לי את החיים? הורים יקרים, הכאב הכל כך רב והרס היחסים בין הורה למתבגר בשלב כה משמעותי בחיים אינו שווה את המחיר גם אם מדובר בהקרבת תעודת הבגרות. אין ספק. רכישת השכלה והרחבת האופקים הנה בעלת חשיבות עצומה. עלינו לעשות הכל על מנת לגרות את הסקרנות, לפתוח ערוציי מידע ולחשוף את ילדינו ותלמידינו לידע בכל ערוץ אפשרי. יש לעשות הכל על מנת לקרב כל תלמיד ללמידה ולסייע עד כמה שניתן בהתמודדות עם קשיים אשר נוצרים בדרכו תוך הדרכה אישית המותאמת רק לו. עם זאת, יש לשים את הדברים בפרופורציה. תלמידינו המתבגרים עסוקים בגיל ההתבגרות בתחומים רבים: תחביבים, חברים, אהבה ראשונה... בתנאים אלה מתגמדת בעינהם חשחבותה של הלמידה. ובאמת אנו כה עסוקים בדקלום הצורך להשיג בגרות, להצליח בבגרות עד כי אנו שוכחים כי לפניה עומדים ערכים ויעדים רבים. עם כל הכבוד לתעודה בחינות הבגרות אינן משקפות כלל את יכולותיהם של התלמידים. תלמידים רבים מאוד אינם מצליחים להביא לידיי ביטוי את רמת ידיעותיהם בדרך ההיבחנות הרגילה, ואחרים אינם בשלים להתמודד עם הלמידה בשלב זה של חייהם. תאמרו חבל על הזמן ועל הכסף? אולי. אלא מה? כוחה של המערכת נמדד לא בממוצע אלא בכילים שהיא מקנה ללמידה. תלמיד אשר מאמין בעצמו יוכל לממש את יכולותיו בכל מקום וזמן, תלמיד אשר לא מאמין ביכולותיו לא יממש אותן בשום מקרה. אם כן, הם לא עושים ללכם את זה. אין כאן מעשיי דווקא מכוונים, אלא התמודדות עם קשיים אישיים וסדר עדיפויות. כמספר התלמידים מספר דרכי ההתמודדות הבחירה ודרכיי הלמידה. עלינו לעשות הכל על מנת לאפשר תנאים ללמידה ורכישת השכלה, אך באותה מידה להיות מוכנים ומקבלים את דרכם. איני אומרת לא להציב גבולות. להפך. עלינו להציג בבירור את הרווח וההפסד בכל מסלול נבחר, אך באותה מידה ברגע שנבחרה הדרך כבדו אותה. היו שם בשבילם בחום באהבה ובפרגון. הלמידה בוא תבוא כל תלמיד על פי דרכו. בברכת חג חנוכה שמח שלכם אלמוג

לאלמוג, אולי לא תאהבי את דברי _ אני משוכנעת שאת קצת מרחיקה לכל בלפסול את מערכת החינוך, בלבטל את המשמעות של בחינות הבגרות.... אני מבקשת כעת להתייחס רק למשפט המשמעותי בדברייך : המשפט שלך "עם כל הכבוד לתעודה, בחינות הבגרות אינן משקפות כ ל ל את יכולותיהם של התלמידים", יש בו מן ההגזמה. נכון שבחינות הבגרות הן לא מדד שמשקף ב-100% את יכולת התלמיד לשני הכיוונים. אבל אין שום מדד בעולם שאכן מסוגל לעשות זאת. ציוני הבגרות הם אינם רק ציוני הבחינות עצמן, ואת לבטח יודעת זאת. הם שיקלול של עבודה רבה שנעשתה במשך שנים, שסופה התבטא בציון המגן, וזה ביחד עם ציון הבחינה נותן את הציון הסופי בתעודה. וגם זה, כשמגיעים לשלב שבו רוצים ללמוד במוסד על תיכוני, עדיין מהווה רק חלק ממדד הקבלה. ועוד משהו ברשותך - את מדברת על תלמיד שמאמין בעצמו ותלמיד שאינו מאמין ביכולותיו........ - אי אפשר להתייחס לכך בצורה מדוייקת והחלטית. המפתח בכל מקרה הינו - אילו כישורים אישיים יש לתלמיד, עד כמה הוא באמת מוכשר (וזה בראש וראשונה ,בתור בסיס, נתונים שנולדים איתם..) וכל השאר, ההתפתחות בהמשך, תלויה בסביבה מגרה, תומכת, סביבה חינוכית, מזל ללמוד בחברת אחרים שגם הם רוצים ללמוד, וכו'... מה שהכי חשוב, זה שכל אחד , יוכל לממש את כישוריו הוא . ל

ל, בוקר טוב הרעיון המרכזי בדבריי נוגע לצורך להתייחסות אישית ופרטנית לתלמידים הלומדים בה. קידוש הבגרויות וחשיבותן מציב את המורים במרוץ תחרותי אחר ממוצע ציונים. במצב זה שוכחים כי ל 40 תלמידים יש צרכים שונים, שוכחים שיש גורמים משפיעים נוספים מלבד בית ספריים ולימודיים ופעמים רבות מדי נוטים לוותך ולפלוט אל מחוץ לכיתת הבגרות המיוחסת את אלה שעלולים לסכן את הישגיה המסתכמים במספר אחד שניתן לחרוט ולהניף על דגל. בכיתותינו מספר עצום של תלמידים , אשר אינם יודעים ללמוד, אינם יודעים לסכם או לכתוב תשובה עיונית ראויה לשמה. רבים מאוד אינם מסוגלים לסכם את דבריי המורה אלא אם הכתיב אותם מילה במילה. רבים מן התלמידים אינם מבינים. הם פשוט לומדים בעל"פ ומדקלמים. הזוהי מטרתן של בחינות הבגרות? הזהו תהליך למידה ראוי לשמו שיש להתגאות בו? טענתי היא כי הבחינות אינן משקפות את יכולות התלמידים משום שמערכת החינוך אינה מקנה כלים בסיסיים ללמידה, אינה מוכנה להשקיע זמן ומשאבים בשיפור תנאיי העבודה של מוריה ופעמים רבות גם אינה יודעת מהם צרכיי תלמידיה משום שצרכים אלה לא נבדקו ונלמדו עד תום. ברור כי תלמידים שונים הם בעליי רקעים שונים ויכולות לימודיות שונות. תפקידה של מערכת החינוך הנו להוציא מכל תלמיד את המירב ואין זה משנה מאיזה רקע הגיע. בחינות הבגרות לא רק שאינן משקפות את יכולותיהם של מאת האחוזים מן התלמידים, אלא ששיקוף זה לא מגיע גם לידי 30% . למידה משמעותית היא למידת חקר בה מעורבים התלמידים באופן פעיל, למידה המוכיחה הבנה ולא דקלום שיישכח מייד לאחר הבחינה. על מערכת החינוך להוציא תחת ידיה אנשים חושבים בעליי ידע רחב , תלמידים בעליי סקרנות ורצון לחקור, לימוד מתוך בחירה והבנה של חשיבותו . בחינות הבגרות נופלות בכל הקריטריונים! הלמידה היא למען הבחינה בלבד, למידה בלתי משמעותית דקלומית. למורים אין זמן ללמד אסטרטגיות למידה או להתייחס לתכנים משמעותיים במהלכה, משום ש.. לא נספיק את החומר לבחינה. ולבסוף, לא ניתנת הדעת על העובדה, כי כל תלמיד שאינו עונה על ההגדרה ממוצע, לא יוכל לממש את יכולותיו האישיות באמצעותה. אל תטעי, אני מצויה בתוך המערכת, מכירה אותה היטב על יתרונותיה הלא רבים ומגבלותיה. גם אני מכינה ומגישה את תלמידיי לבחינות הבגרות, אך אני זוכרת בכל רגע נתון כי הבחינה אמנם חשובה, אך האדם שעתיד לכתוב אותה, חשוב ממנה. בברכה אלמוג