אי שקט והתפרצויות זעם של ילדי

שלום, לי 4 ילדים, תאומים בן ובת עוד חודשיים בני 4. לומדים בגן תצפית, עכשיו שנה שנייה עקב עיקוב התפתחותי, במהלך שנה אחרונה היו נוסעים בהסעה כ-שעתיים מהגן לבית עם ילדים אוטיסטים ותיסמונת דאון (כי אלה למדו בבית הספר הסמוך לגן שלנו). מאז שהם נוסעים לבדם הם למדו רק דברים רעים ושינו הרגלי התנהגות מקצה לקצה. ילדה במצב יותו רע מהבן, אין סבלנות להתחיל שום דבר ולסיים גם, על כל "לא" זורקת את עצמה ברצפה אפילו ברחוב, מתחילה להתפתל שם ולצרוח בלי אפשרות להרגיע, בועטת ואין מילים איך זה נראה. זה מספר לא מבוטל של פעמים ביום על כל דבר קטן. לא מקשיבה, מתעלמת ממה שאומרים לה, כאילו שקוע במחשבות, מציקה לכולם... התחלנו להפגש עם פסיכיאטרית ילדים שהאלתה אשפרות לקיחת רטלין, אך יש בעיה של גיל צעיר. איך אפשר לעזור לילדים קטנים כאלה להרגע ולתפקד רגיל לגילם? מבקשת עצה או עזרה. תודה רבה

שלחתי לך תשובה במייל

אחר הצהריים טובים, נראה כי איבדתם את השליט והסמכות ההורית בעיני הילדה, וכעת יש לחזור ולהציב גבולות ברורים ונוקשים, אשר יבהירו כללי התנהגות מותרים ואסורים, כאשר לכל התנהגות התגובה המתאימה לה. יתכן מאוד כי אתם זקוקים כעת למאמן אישי, אשר יסייע לכם בהדרכה בתחילת דרך זו וישמש לכם מלווה ויועץ בהמשך. חשוב מאוד לא להיכנע לקושי או לפרובוקציה על מנת להבהיר מיהו קובע הנורמות ההתנהגותיות בבית. התהליך אינו מהיר או פשוט, אך בהחלט הכרחי. בהצלחה אלמוג