לקות למידה

בתי בת 10 וסובלת מלקויות למידה. יש לב בעיות קשות בחשבון אך גם מעט בהבנת הנקרא ובקריאה. היא מקבלת שעורי עזר בביה"ס 3 פעמים בשבוע, ואת כל השעורים שלה היא עושה איתי. לא עוזר לי כלום, כל יום היא מחכה לי עם השעורים וכשאני בטלפון מבקשת ממנה לנסות, ואפילו אם תשגה זה לא נורא, היא אומרת שהיא לא מבינה. יש לי בן גדול יותר לקוי גם הוא, אך במצב הרבה יותר קשה, וגם הוא היה עושה שעורים, ומתכונן למבחנים רק איתי. וזה בנוסף לשעורים פרטיים, להוראה מתקנת, להעשרה אינסטרומנטלית, ולטיפול פסיכולוגי. שום דבר לא עזר לא ובקושי הוא הצליח לסיים 12 שנות לימוד, אך כמובן בעזרתי הצמודה. אין לי כוחות להתמודד עם מצב כזה שוב, ואין באפשרותי להוציא שוב הון תועפות על עזרה מקצועית שלצערי ראיתי שלא עזרה. אבל אני זקוקה לעצה, איך לגרום לה לעשות שיעורים לבד, ואיך ללמוד לבד למבחנים? היא תלויה בי והמורה טוענת שזה נובע בעיקר מחוסר בטחון עצמי, ומפחד להכשל. המבחנים שלה מראים ציונים של בין 90-100, חוץ מחשבון שם באמת הבעיה הרבה יותר קשה. איננו מדכאים אותה, משבחים אותה כל הזמן כמה שהיא מצליחה יפה, וכשהחא מביאה ציונים ירודים יותר בחשבון ומאוכזבת מכך, אני אומרת לה שזה לא נורא, ויש תלמידים שיותר קשה להם, אך העיקר שהיא מנסה ועושה את המירב, הציון בכלל לא חשוב. אם תוכלי לעזור לי לצאת מהפלונטר הזה, אהיה מאושרת אני אפילו שוקלת בשנה הבאה לא להסכים לעשות איתה שיעורים, ואם היא לא תעשה, אז לתת לה ללכת כך לביה"ס, ושהיא תלמד שזו האחריות שלה, ולכן השבחים או הענשים הם גם שלה ולא שלי. האם אני צודקת? או שיש לך פתרון אלר?

סימה בוקר טוב, ראשית אני מתנצלת על העיקוב בתשובה, ועל הודעתך הקודמת שנמחקה בטעות. אני מבינה מאוד את המצוקה בה את שרויה. התמודדות עם ילדים לקויי למידה אינה פשוטה או קלה ודאי כאשר הטיפול נכשל. עם זאת איני מסכימה כי אין פתרונות. אני משוכנעת מעל לכל ספק כי ניתן היה למצוא נתיב עזרה מתאים לבנך ( גם היום ), וכי לרוע המזל לא היצלחתם בשעתו להתאים את המטפל הנכון לבעיה הנתונה. מקרים כאלה כואבים מאוד ומתסכלים, אך בהחלט קורים. בנוגע לביתך אתחיל מן השורה התחתונה: לא, את טועה טעות חמורה במחשבה כי מקור הבעייה היא אחריות. יהיה זה כמעט פשע לתת לילדה להענש משום שאינך יודעת כיצד לעזור לה. גם כך היא מרגישה רע מאוד מכיוון שאינה מצליחה בעצמה. הכרזה כי כעת היא חייבת להתמודד לבדה, כאשר אין בידה כילים להתמודדות, יביאו לפגיעה אנושה. פתרונות חלופיים - הצעה אחת לפיתרון היא ליווי של חונך או חונכת בחלק מימי השבוע. תפקידו של החונך מעבר לסיוע בהכנת שיעורי הבית והפחתת הלחץ ממך הנו חיזוק בטחונה העצמי של הילדה. דרך זו עשוייה להביא לתפקוד טוב יותר גם בימים בהם לא תלווה בסיוע זה, משום שעל פי התרשמותי ( על פי דברייך ) הבעייה במקצועות העיוניים היא רגשית ולא לימודית. בנוסף, הייתי מוצאת לילדע מורה מעולה ללימוד אסטרטגיות למידה. מורה כזו תקנה במספר שיעורים מצומצם כלי עבודה להתמודדות אישית עמם תוכל ביתך לעשות שימוש במהלך כל שנות לימודיה. לא ציינת האם ערכתם אבחון מסודר? אם אכן קיימת בעיה בחשבון כדאי מאוד למקד ולטפל בה על מנת שלא תשפיע על תחומי הלימוד האחרים. בברכה אלמוג