שאלה על לקויות

הי, יש לי שאלה שמעניינת אותי ואשמח לשמוע את דעתך. פעם לא היו אבחונים כמו היום והרכב הכיתות היה בד"כ מעט מצטיינים מעט נכשלים והרוב ממוצעים (תקני אותי אם אני טועה). היום אם יש תלמיד נכשל או אפילו ממוצע, ישר שולחים לאבחון . למה? האם בהנחה שאין לקויות למידה או בעיות אחרות כמו קשב וכ"ו בכיתה, כל התלמידים אמורים להיות מ צ ט י י נ י ם ???? למה היום מדברים רק במונחים של הפרעות ולקויות ? אני באמת מנסה להבין איפה באמת עובר הגבול בין קושי אמיתי לבין טרנד...ומתוך סקרנות מאוד מעניין אותי אם שולחים תלמיד מצטיין לאבחון לקויות למידה האם לא יגלו אצלו גם "משהו" .. תודה על התיחסותך

לילה טוב, את שואלת שאלות חשובות ביותר. אנסה להשיב כמיטב הבנתי: הרכב הכיתות אז והיום זהה. רמת המודעות והידע היא שהשתנתה. מספר התלמידים "המפוספסים", אלה שבאמצע - שקטים, לא מזיקים וגם לא ממצים את יכולתם אף פעם, הוא שירד, למרות שגם היום מספר התלמידים שאינם מאובחנים כלל או מזוהים בטעות כבעלי בעיות או כחסרי בעיות בטעות עדיין רב מאוד. ציון נכשל אינו עילה מספקת לשליחה לאבחון. לליקוי למידה יש הגדרה מדוייקת ומדד שלא ניתן לטעות בו בקלות - ליקוי למידה קיים אך ורק כביטוי לפער משמעותי ביותר בין תחומי ביצוע שונים, אשר נמדדים במבחנים מסודרים ומקצועיים. לא כל קושי לימודי הנו ליקוי למידה! לקשיים לימודיים יכולות להיות סיבות רגשיות, קושי תפקודי על רקע חברתי או יכולת נמוכה, הנמדדת במנת משכל. הפרעת קשב הנה סוג של ליקוי למידה. מרבית הסובלים מהפרעות קשה הנם גם לקויי למידה, אך אין מחוייבות לכך. קיימים בהחלט תלמידים מצטיינים בעלי לקויות למידה. אצל מרביתם מתגלה הליקוי בכיתה יא, ומהותו פער משמעותי בין התפקוד בהבעה בכתב ובעלפה, וכן פער משמעותי בין התפקודים במקצועות ריאליים לעיוניים, על פי רוב לטובת הריאליים. כמו כן עשוי להתגלות קושי תפקודי באנגלית, המנוגד לחלוטין לתפקוד מעולה בערבית. נכון, קיים לצערי, ניצול של אבחונים לרעה. תופעה זו הצטמצמה מאוד עם הקמת ועדות הפיקוח במשרד החינוך בשנים האחרונות, אך אסור בשום אופן לזלזל בחשיבותם של אבחונים וחשוב מכך טיפול בלקויות הלמידה, אשר משפיעות הרבה מעבר לתפקוד לימודי כזה או אחר. מקווה שהשבתי לשאלתך בברכה אלמוג