התלבטות קשה לגבי טיפול

הייתי רוצה להתייעץ איתכם כאן בפורום מה לעשות כי אנחנו מאוד מבולבלים ומוצפים בהמלצות של אנשי מקצוע. בני בן ה 6 עם ליקוי שפתי שמתבטא בעיקר בקושי תחבירי ואירגון המשפטים. לומד השנה בגן חובה רגיל אחרי שלמד שנתיים בגן שפתי . לפני כשנה אובחן כקשב וריכוז שמתבטא בחוסר שקט חולמנות ומלל רב. ילדותי ומשחק הרבה במשחקים דימיונים שמלווים במלל ואסוצייאטיביות. במהלך השנה האחרונה ניסינו לטפל בריטלין לסוגיו השונים שעזרו לו לנושא הקשב והריכוז אבל גרמו לו להיות זומבי ומכונס בעצמו ולחוסר תיאבון משמעותי. לפני כחודש ניסינו את הSR20 מג שעבד יותר טוב מהקונצרטה עם פחות תופעות לוואי אבל בסביבות השעה 15:00 כל הסימפטומים של הקשב וריכוז הגיעו בצורה מוגברת-מלל בתי פוסק,חוסר מנוחה וקשב מוגברים. היום הלכנו שוב לנויירולוג שטען שאם הריטלין לסוגיו לא עוזר הוא ממליץ לנסות את הריספירדל!? לאחר ששוטטי קצת באינטרנט וחקרתי לגבי התרופה נחרדתי לדעת שזאת תרופה פסיכיאטרית מאוד חזקה שלא ממש מומלצת לילדים. במקביל פנו אלינו בבקשה להשתתף במחקר של אומגה 3 והשפעתו על קשב וריכוז ויש לנו פגישה ראשונה בשבוע הבא. אנחנו עכשיו בהתלבטות קשה מה לעשות. אם נתחיל במחקר של האומגה 3 שימשך חצי שנה אנחנו לא יודעים אם זה יעזור ואולי אנחנו מבזבזים את הזמן עלי לציין שההתנהגות שלו משפיעה עליו גם במישור החברתי והרגשי. מצד שני אנחנו מאוד פוחדים לתת לילד בגיל כלכך צעיר תרופה פסיכיאטרית כמו רספירדל לפעמי יש לנו הרגשה שלרופאים נורא קל לחלק תרופות לילדים כאילו הם מחלקים סוכריות. אשמח לקבל יעוץ, עזרה, המלצה חוויות של הורים שהתנסו בתרופה או באומגה 3 שיעזרו לנו להחליט מה הדבר הכי טוב לילד.

לילה טוב, ברוכה הבאה לפורום , ההתלבטות קשה , ואין תשובה מוחלטת. עם זאת אומר לך מהו הדבר הראשון שהרגשתי, תחושתי לגמרי... גם אני נרתעת מן השימוש בהריספירלד בעיקר משום שהתרופה חדשה , עדיין לא מוכרת ונחקרת במידה מספיקה. לעומת זאת השימוש באומגה 3 נמצא יעיל במקרים רבים ואינו סותר טיפול מקביל. לכן כאן אני הרבה יותר רגועה. מקווה שעזרתי מעט בברכה אלמוג

תארתם מצב קשה המשפיע בודאי על כל המשפחה. חשבתי מספר דברים. ריספרדל היא תרופה חזקה, אם איני טועה, יש אף קושי בלהפסיק אותה, אני הייתי מהססת לתת אותה לילדי. לעומת זאת הריטלין או תחליפיו עדין יכולים להלקח בחשבון. לאחר תקופת הסתגלות יתכן שיעלמו תופעות הלואי. אולי לנסות מינון קטן יותר. אולי להערך לשעות ללא ריטלין בצורה יצירתית כמו משחק ספורט בחוץ או כל דרך להוצאת אנרגיה (שק איגרוף, טרמפולינה). בכל מקרה, בעיקר בגלל השלכות הרגשיות והחברתיות של כל הבעיות כדאי להעזר גם בטיפול נפשי במקביל, פרטני או קבוצתי. אולי למשל טיפול בדרמה העושה שימוש רב בשפה או פסיכולוג קליני לילדים. כל טוב!