קנאה מוגזמת
דיון מתוך פורום לקויות למידה
בני בן 7. יש לו נפש רגישה. מקנא נורא לאחרונה, בעיקר באחיו הצעיר ממנו שהוא יותר חברותי ומוכשר. יש לו קצת בעיית שפה שטופלה בעבר, אולי לא מספיק. אנחנו כהורים נותנים לו מעל ומעבר, חום, אהבה, עידוד, פרסים (אולי אפילו בצורה מוגזמת). עם כל זה הוא מרגיש מקופח ואף אומר זאת בפה מלא. השיא היה כשהתבטא בדיבורים על אובדן חייו... (א. האם זה נורמלי שילד בגיל כזה ידבר כך? ב. הוא מקבל הכל, ואין שום סיבה הגיונית שירגיש כך) הוא פיתח בתקופה האחרונה עצירות התנהגותית, טיפלנו בזה והוא יצא מזה. הרופא אמר שבד"כ זה מתחיל מסיבה רגשית. האם יש קשר בין כל הדברים? האם עלי לפנות לעזרה מקצועית? ולמי? איך אני אמורה להתייחס אליו (אני נותנת את המקסימום שאני יכולה, ומשתדלת רק להיות לצידו ולעודד אותו ולהראות את אהבתי אליו, כך שאני לא יודעת מה עוד ניתן לעשות) אגב, יש לציין שלרוב הוא גם ילד שמח, ומצליח בלימודים, ויש לו חברים והוא נותן לנו אהבה בחזרה (כותב לנו המון המון פתקים כמה שהוא אוהב אותנו). אשמח לקבל יעוץ. תודה דנה
דנה בוקר טוב, המצב אותו את מתארת מורכב מאוד, ויתכן כי אינכם מודעים לחלק ממרכיביו. קנאה בין אחים היא דבר רגיל וכך גם היריבות והתחרות בינהם. הטבטאות במונחים אובדניים היא קיצונית ונדירה. חשוב לשים לב למצוקה שמבטא הילד גם אם הסיבה המפורשת ( הקנאה ) אחנה מוצדקת. במקרה כזה בהחלט מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של פסיכולוג ילדים, המתמחה בענייני משפחה. אוסיפ עוד... בפתיחת ההודעה תיארת את בנך הצעיר באומרך כי הוא יותר חברותי ומוכשר מן הבן הבכור. אני חוששת מאוד כי למרות המאמצים , העידוד, הפרסים והאהבה בנך מבין את האבחנה הקשה הזו. המסר עבר בצורה הבאה: האח מוכשר וחברותי, ולכן לא צריך "טובות הנאה". אתה מסכן, בודד, עם בעיות חברתיות וחסר כישרון, ולכן נפצה אותך בפרסים. איני אומרת בשום פנים ואופן כי מסר זה עבר בכוונה תחילה, אך אצל ילד רגיש ומעט פגיע הוא יכול להתפרש כך בקלות. אם אכן זו ההרגשה של בנך ( ואיני יודעת אם זה כך ) רצוי שתפנו כהורים להדרכה כיצד לאזן את התחושות הרגשיות של בנכם. את חוזרת בהודעתך מספר רב של פעמים על העובדה כי אתם מעניקים חום ואהבה רבים, מעודדים ומצויים בשביל בנכם. עובדות אתה חשובות מפז והן בסיס מצויין לריפוי ושינוי, אלא שהתנהגותו של הילד מסתמכת כעת על תחושות רגשיות ולא על עובדות. את אינך צריכה להוכיח שאת טובה, אלא לאפשר טיפול רגשי שישחרר את מצוקת הילד וזאת מבלי להרגיש אשמה. בברכת שבוע טוב והצלחה אלמוג