הפרעה של קשב וריכוז+לקויות למידה

ביתי בת 6.5 ,ניכנסה לכיתה א בגיל 5.10 . אחרי חודש הזמינה אותי המורה לשיחה ואמרה שהיא חושבת שיש לביתי הפרעה של קשב וריכוז+לקויות למידה, לא הופתעתי מאחר וגם אני שמתי לב שהיא מתקשה בזכירת הא' ב' ומספרים , קראתי הרבה חומר ויש לה סיפטומים של הפרעת קשב. המורה הציע לי ללכת לנוירולוג אני החלטתי להמתין עד כיתה ב'? {מה דעתך} ,גם לקויות למידה החלטתי ליבדוק רק שנה הבאה. מה שכן עשיתי, לקחתי לה מורה שתלמד אותה חשבון+ליקרוא וליכתוב , ויש לציין שהיא קוראת וכותבת מאוד יפה... על אף שהמורה היא שהסבה את תשומת ליבי שיתכן שיש לביתי הפרעה של קשב וריכוז,היא מענישה את הבת שלי ללא הרף ,לדעתה ילדה בגילה אמורה לשבת בכיתה ולא לזוז.... קורא שבאמצע השיעור ביתי מתחילה לתןפף על השולחן , המורה אומרת לה להפסיק והיא ממשיכה..או לפתע משמיעה קולות לא ברורים ועל אף בקשת המורה להפסיק היא לא מפסיקה, ברור לי מהרבה חומר שקראתי בנושא שהתיפוף והשמעת הקולות נובעים מקושי מירידה בריכוז ברגע זה, משום מה למורה זה לא ברור והיא מענישה את אותה. יש לאמר שכל המורים גוערים בה ומענישים אותה... עשיתי מספר שיחות עם המורות ממה שניראה לי אין להן מושג איך להגיע אל ביתי. אני כל כך מודאגת מוטרדת ונואשת ,עצוב לי בשביל ביתי שכל יום היא צריכה לחוות רגעים לא נעימים, אני די דואגת לדימוי העצמי שלה,יש לי מחשבה בראש להעביר את ביתי בית ספר. מעבר לדאגה שלי על היחס של המורות אליה אני די מוטרדת איך ביתי תלמד בעתיד , כמה קשיים יהיו לה ,מה זה יעשה לדימוי העצמי שלה ,איך היא תעשה בגרות תלמד באוניברסיטה ...... מה לדעתך עליי לעשות האם כדאי כבר ללכת לאיבחון או לחכות עד שנה הבאה. איך להתמודד עם המורים קניתי למורה של ביתי את הספר "כל ילד חושב אחרת" על הפרעות קשב ולקויות למידה כדי שתבין שאין שום ערך מוסף לעונשים שלה .... כמה עצב עוטף את ליבי כשאני כותבת את המייל הזה..... תודה מראש וסליחה על האורך

ערב טוב, ראשית, אני מודה לך על השיתוף הכנות והאמון שאת נותנת בנו, כאשר את מביאה את הדברים כאן לפורום. אני כל כך מבינה את צערך וכאבך, ועם זאת מאמינה שניתן למצוא פתרונות: ראשית, תני לילדה להיות ילדה. כעת אין כל חשיבות אם וכיצד תתמודד ביתך עם בחינות בגרות ולימודים אקדמאיים. מה שחשוב כעת הוא שתהייה לה ילדות מאושרת. את כותבת כי ביתך קוראת וכותבת היטב. אם כך היכן לדעתה של המורה באה לידי ביטוי לקות הלמידה שלה? חשוב להדגיש כי לקויות למידה והפרעות קשב אינן תחום אחד ויש להפריד בינהן. איני יודעת לתת לך תשובה חד משמעית בנוגע לאבחון דידקטי או רב תחומי ( אבחוני לקויות למידה ), אך די ברור כי אבחון קשב וריכוז יש לקיים כבר עכשיו. פני לתבנה לטיפול בילד של קופת החולים וקבלי השתתפות ניכרת במימון האבחון. בנוגע לבית הספר - את המורה כנראה לא תשני, אך בהחלט יש מקום לקבוע פגישה עם המנהלת, היועצת ופסיכולוג בית הספר על מנת לקבל החלטות טובות יותר בנוגע לטיפול בביתך על מנת לעצור את הפגיעה. אין כל טעם להעבירה בית ספר, משום שכל עוד בעיית הקשב אינה מטופלת, הבעייה תחזור על עצמה בכל מקום. מקווה שעזרתי מעט בברכה אלמוג

נאוה תודה על התשובה המהירה האם האיבחון של הפרעת קשב וריכוז נעשית אצל נוירלוג , איזה סוג של איבחון זה?

יום אחד בעוד עשרים שנה כשכבר תהיי אמא בוגרת בשנים, גם ביתך,תעמדו מול המחשב ותקלידו הודעה שעוסקת באיזו אוניברסיטה ללמוד? האם כדאי חלספר על הלקות? האם לפנות למרכז הארצי וליידע על הלקות? ומנהל או מנהלת הפורום יענו לכם את התשובה שתהיה נכונה לעוד עשרים שנה ... נואז פתאום תזכרי שבדף 41, (כשכבר יהיובפורם 500 ומשהו דפים), כתבת הודעה, אז לפני עשרים שנה... כשאת ביתי היית בכיתה א' והמורה "מירב" "נחמה" המכשפה שהעמידה אותך כל פעם בפינה, בגלל שלא ידעת מה לעשות עם עצמך? זוכרת שהלכנו פעם ראשונה לדר' ... והוא היה כל כך נחמד? אני לא אשכח איך כמעט חשבתי שהכל הולך לאיבוד ואז הגיע המלאך ואמר שהכל יהיה בסדר, נתן לך לעשות משהו מול מסך ואח"כ דיבר איתי? זוכרת? אויי ביתי, כמה שהייתי מובהלת ופחדתי שלא תסיימי בגרות והנה היום אנחנו מתלבטות על לימודים אקדמאיים? נשמע לך דמיוני? לי ממש לא!!!, ואת יודעת מה , אם היו פונים לפני עשרים ואחת שנים להורים שלי והיו מספרים להם שבסוף ה"ילד הזה" יהיה סטודנט שנה ב' במכללה אקדמית, יוכל לנהוג ויוכל לעשות כל מה שהוא רק רוצה... ההורים שלי סביר להניח היו חושבים כמוך, שהנביא או חוזה העתידות הזה, נפל מהירח... סביר להניח שאם הגננת הפסיכלוגית החינוכית ואפילו הרופא מהיחידה להתפתחות הילד היו שומעים את כפיר מהעתיד מדבר אליהם , לא היו מאמינים... אבל תמיד דאגה מתחלפת בדאגה אחרת... אז בהתחלה הדאגה הכי גדולה , זה שהילד יילך, ידבר ואח"כ שיראה ואח"כ שיילך לגן של ילדים רגילים אבל בזכות האמונה של הוריי בי ובתהליך הטוב שיכול לצמוח צמחתי גדלתי אך ייתכן שמשהו אחר הפסדתי בדרך... בקיצור אומר לך אם יקרה, הכל אפשרי, השאלה במה בוחרים... הצעתי לפעול בשתי חזיתות: 1. הרפואית-לפנות לרופאת הילדים ולהמשיך הבירור משםץ 2. בית הספר,מציע לך לפנות בצורה נכונה ליועצת ולבקש ממנה שתהיה אחראית על המורה המלמדת אם נפלת על אוזניים ערלות אז יש מעל ליועצת מנהלת ומעל למנהלת מפקחת ומעל למפקחת עוד מפקחת וכך זה ממשיך..... הורים שבאמת רוצים מגיעים גם למנהלי מחוזות , והיחס דיי השתנה בשנים האחרונות, כי מתגובה שהמפקח לא מדבר עם הורים , היום כולם מדברים עם הורים כי היום המפקחת שולה לא תדבר אתכם אז מחר מנהל המחוז בכבוד ובעצמו יצטרך להתנצל בשם שולה והמנהלת אילנה והמורה רינה על דבריה של המורה רינה בכתבה על המורה רינה ועל שרשרת אי הטיפול של אילנה המנהלת ושולה המפקחת , בסוף יעקב מנהל המחוז יתנצל בשמן והן, אל דאגה תחטופנה צעקות שפעם הבאה שאת תפני למנהלת אילנה תטופלי בכפפות של משי ושולה? בחיים לא תגיד להורים שהיא עסוקה כי היא תעדיף לטפל בעצמה מאשר יעקב מנהל המחוז או רעיה מהקו הפתוח.... למשל אני עובד בבי"ס שהמורה אמרה לתלמיד על אי הבאת ציוד, שהביא אישור כלשהו מהוריו :" פלא שיצאת כזה תראה את אמ שלך..." הילד סיפר לאימו, אימו פנתה לפיקוח , הפיקוח פנה למנהלת שפנתה לילד שוחחה עימו, התנצלה בשמו והבטיחה לו שהנושא יטופל... פעם לתמיד לא הייתה זכות דיבור, היום יש מורים שטוענים שיש יותר מידי, אני טוען שמורים שפוחדים מתלמידים הם מורים גרועים.... בחדר מורים אני יכול תוך דקות להגיד מי מורה בגלל האידיאל (בנתיים מהיכרותי הלא מעמיקה עם המורות הכרתי אחת כזו), מי בגלל הנוחות(הרבה כאלו), מי כי לא הייתה לה עבודה אחרת (כאן מככבות כל הכוכבות שלא הצליחו להתקבל לקורס מ"כיות), מי שאוהבת את הילדים(גם אחת) , את המקצוע( שתיים ), את ההוראה, את החינוך , את העשייה ומי שנמתאת כדי לחמם כיסא, חוסר ברירה משכורת נוחה... לצערי המיעוט הראשון הולך ופחות וגדל כאן דור של מורים שמתיתיםכוחם על ידי מחלות קשות מרפא כגון מחלךת הצעקת ומחלת הצרחת, מחלות שגם דר' אלון מהכללית אומר לחמודי שהן מחלות קשות בפרסמות לכללית... ומיעוט המורות שנמצא שם בשביל הילדים, בגללם ולא בגלל שכרון כח או משהו דומה לתנאים וכו' וכו' וכ'ו......................

לילה טוב, אני מאמינה מאוד בכל מילה שכתבתי במייל הזה. ורוצה מאוד להאמין שכך יהיה גם בעוד 20 שנה. לדעתי, הפעם פשוט פיספסת את המסר! אין כל קשר בין מערכת החינוך הקלוקלת, הוריך הלא מפרגנים או מאמינים והשפעות אלה על חיינו כמתבגרים. בגיל כה צעיר חשוב לפתח את האישיות הילדית, לתת הרבה מקום לחופש, דמיון ויצירתיות. קצב הלמידה הוא אישי ומשתנה, והדבר האחרון שצריכים לדאוג לו הוא בחינת הבגרות או האוניברסיטה. ואתה יודע למה??? כי חינוך למסוגלות ועידוד הכישרון והערך העצמי בגיל צעיר יאפשרו להגשים כל מטרה וחלום בגיל מבוגר, אבל הדאגה כעת ללמידה במקום לאושר ופריחה תביא אסון. אתה שוב נוטה להשליך על עצמך עובדות ורגשות, ובתוך כך שוכח כי הלמידה היא אמצעי אך בהחלט לא המטרה. בברכה אלמוג