כיצד לאבחן?

שלום, בתי כיום בת 5. עד גיל 4 היא היתה במעון ויצו. מגיל 4 בגן טרום חובה וכעת בגן חובה. יש לציין שכאשר בתי היתה בת שלוש מנהלת המעון ציינה בפניי שכבר לא מקבלים ילדים עד גיל 4 - מאחר ושני ילדיי הקודמים היו עד גיל 4 התעקשתי להשאירה עוד שנה והסתבר שטעיתי בגדול מאחר ורוב הילדים היו קטנים לגילה. מה גם שהמטפלת האישית שלה חלתה במשך מספר חודשים ולכן לא היתה לה מישהי קבועה. יש לציין שביחס לשני ילדיי הבוגרים לא ראיתי שינוי מיוחד איתה. היא הלכה, דיברה ועשתה כל דבר בזמן. בקדם חובה - היא עברה לבד - ללא שום חברים מגן קודם. היא היתה צריכה להתאלקם הן מבחינה חברתית והן מן השינוי שהיא עברה ממעון לגן. אין שינה, ארוחות מסודורות וכו'. לעניות דעתי היא עשתה זאת בגבורה. מס' חודש'ים לאחר שהתחילה בגן הגננת קראה לי לשיחה. היא טענה שלבתי יש דלות שפתית, קשיים באחיזת צבעים, אינה יודעת לצייר וכו' ז"א גם במוטוריקה עדינה וגם במוטוריקה גסה ישנם קשיים. היא גם ציינה שהילדה היתה צריכה להתמודד עם השינויים הרבים ממעבר של מעון לגן ובמיוחד מבחינה חברתית וכדאי שניקח לתשומת ליבנו ואכן לקחנו. נכון להיום היא בגן חובה - אישרו לה גננת שיח. יש שיפור רב (הציורים עדיין לא מרשימים) אך האחיזה השתפרה, מבחינה חברתית יש התקדמות רצינית, גננת השיח טוענת שיש לה רצון עז והיא לא נשברת כאשר היא לא מצליחה. היא מזהה את רוב המספרים, יודעת לכתוב את שמה בצורה יפה, והיא אף מבקשת שנרשום לה שמות מסויימים והיא מנסה להעתיק בצורה יפה יש לציין. בדיבור הקושי היחיד הוא שכאשר היא נתקעת במילה מסויימת שקשה לה היא אומרת את זה בהילוך איטי. לפעמים נתקעות לה מלים, לא קורה הרבה ויש לה לפעמים מלים מוזרות כמו למשל במקום לומר למה את אומרת לי היא אומרת למה את מגידה לי. וזה הגיוני אם אומרים להגיד אז בהטיה מבחינתה זה מגידה. לקחתי אותה לבדיקה אצל רופאה התפתחותית והיא רשמה במסקנות (שהוסקו לאחר 5 דקות בלבד), חוסר שקט, אחיזה לא טובה, ציורים דלים, דלות שפתית. זה היה לפני שלושה חודשים. הבעיה הכי גדולה זה שאישרו לנו טיפול בריפוי בעיסוק, היא אמורה לעבור אבחון, אך עד עתה לא זומנו בגלל תורים ארוכים ואני די מפחדת שהיא תפסיד את השנה הזאת בלשון המעטה. ז"א מה יהיה האם זה שמתעכב הטיפול יכול לגרום להשארתה שנה נוספת בגן? יש לציין שהגננת מאוד מחמיאה לה בזמן האחרון, על ההתקדמות, על הבטחון העצמי שהיא רכשה, מה גם שפתאום היא יודעת קצת לכתוב ומזהה מספרים ויש לה יותר חברים מבשנה שעברה. היא גם ילדה שיודעת לעמוד על שלה ולהסתדר. דוגמא קלאסית בשבוע שעבר ביקרנו בקניון עמדנו בחנות מסויימת מול השירותים והיא חשה שהיא צמאה, היא ניגשה לקולר של המים הקרים אך לא הצליחה להגיע מפאת גובהה. אני ככה מהצד בהיתי בה ורציתי לראות מה היא תעשה, היא ידעתה שאינני יכולה להרים אותה אז היא לא ניגשה אלי בכלל. היא יצאה החוצה וראתה כסאות בערימה של אחת המסעדות אז היא ניגשה ולקחה כסא, אחד המלצרים מנע ממנה את לקיחת הכסא אז היא אמרה לו במלים אלה: " תראה - אני רוצה לשתות מים ואני לא מגיעה לברז אז או שאתה נותן לי כסא או שאתה נותן לי כוס מפלסטיק שאני אוכל למלא אותו מים" הייתי גאה בה על כוח הרצון שלה במטרה להשיג את המטרה.ויש עוד הרבה מקרים דומים כאלה בבית שקורים. מה את חושבת? האם הכיוון הוא באמת לקויות למידה - או שפשוט חוסר מזל שנבע מן ההזנחה הפושעת במעון. יש לציין: בני הגדול בן 9 - אובחן בחשד לתסמונת טורט (עדיין לא ברור) בתי בת ה-7 - לא היו בעיות. המון המון תודה אריאלה

אריאלה ערב טוב, קודם לכל אני מוכרחה לאמר לך כי התייחסותך, תשומת הלב והרגישות הרבה להתקדמותה של ביתך ראויה להערצה. אין לי כל ספק כי הטיפול המסור כבר סייע בפתרון בעיות התפתחות שהיו קיימות בעבר ואף כאלה שהיו נוצרות אלמלא התקיימו צעדים אלה. מעבר לכך בוא נפריד בין תהליכי התפתחות רגילים ומבורכים לבים תופעות אחרות מחשידות מעט יותר: שיבושי מילים והמצאת מילים חלופיות הוא אחד מתהליכי רכישת השפה המבורכים והחשובים ביותר אותו עובר כל ילד בעת רכישת השפה בשנותיו הראשונות.אין כל סיבה לחשש בעניין זה. הילד חש את כללי השפה הנכונים ובונה על פיהם מילים . הוא אינו יודע מהם השיבושים שיצרנו בשפה בשלבים מאוחרים יותר, אך חושיו בריאים. את מספת כי ביתך קלטה את מרבית המספרים, וכי היא כותבת את שמה באופן ברור. התפתחות זו היא נורמלית ביותר ואין כל צורך לצפות לביצועים כבירים יותר בשלב זה. חשוב להמשיך ולעבוד על תחומיי המוטוריקה העדינה והגסה, אשר ישתפרו במידה רבה עם התרגול. מעבר לכך ממש אין סיבה לדאגה. מקסים במיוחד הוא סיפורך האחרון על החלטיות הילדה וידיעתה מה היא רוצה וצריכה בדיוק. היי גאה על שגידלת בת שכזו ותני לזמן ולהשקעתך הרבה לשאת את הפירות, הם לבטח יגיעו בהקדם. בברכה אלמוג