אני חושש כי חבריי הטוב סובל מהפרעות אכילה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

25/09/2008 | 01:51 | מאת: אסף

שמי אסף , אני מבקש עזרה. גילי הוא 22 , ואני חושש כי חבריי הטוב, הזהה לגילי , סובל מהפרעות אכילה. לפני כ 7 חודשים, אף טיפה יותר, שקל חברי באזור ה 120 קילו . בשלב מסויים, החליט שהוא רוצה להוריד את המשקל , ולכן הפסיק לאכל בשר, התחיל להתאמן ללא השגחה רפואית , לרוץ ללא הרף , ואכל אך ורק ירקות וגבינות , ללא בשר כלל או כלל . לאחר 4 חודשים, הגיע למשקל של 78 קילו . כתוצאה מהדיאטה הלא מבוקרת הזו , התחיל לפתח אנטי לבשר ובקושי אוכל זאת, בנוסף הוא אוכל אך ורק ירקות ומתאמן ללא הרף בכל יום, ריצות, משקולות , ולעיתי אף מרעיב את עצמו, כיום הוא שוקל באזור ה 72 וגובהו הוא 1.93. ב 5 החודשים האחרונים , מצא עצמו מתעלף מסיבות לא ברורות באמצע היום, לראשונה התעלף בטיול שעשינו בצפון, גם בבוקר, והלך לשיחים לבצע את צרכיו, מיד לאחר מכן, נפל על הרצפה והתעלף . זו הייתה הפעם הראשונה. לאחר חודש וחצי, התעלף שוב במסיבת החתונה של אחיו הגדול , ושוב , לא פנה לבית חולים או רופא מומחה. לפני כשבועיים , התעלף שוב, בזמן ריצה , באמצע הכביש, למזלו, הבחין בו זר ולקח אותו לבית החולים, שם אמרו לו שהוא פשוט לא שתה מספיק. הבעיה היא , שהוא אינו מספר לאיש שהוא הוריד את הכמות הזו ממשקלו. הוא אושפז למשך שלושה ימים, ובשנייה ששוחרר, ניגש שוב לחדר הכושר, תוך כדי כך שהוא מפחית עד כמה שהוא יכול את צריכתו בבשר , חלבונים ופחמימות החיוניות לגוף . אני חושש מאד לחיו, לדעתי הוא במצב של הפרעת אכילה קשה, ואף מפתח אנורקסיה אשר בתחילת דרכה. מה עליי לעשות ? לדבר איתו, איש אינו יכול, הוא לא מקשיב לאיש ובטוח כי הוא בריא כמו שור, ולא מוכן להקשיב לאף אחד, לא מוכן ללכת לרופא, יותר מזאת, בכל פעם שהוא מסתכל במראה, הוא מרגיש כי הוא חייב להוריד עוד כמה קילו ממשקלו כי בעיניו, הוא טיפה שמנמן. אני מזכיר שוב, כי הבנאדם מתנשא לגובה של 1.93 , עם 9 אחוזי שומן בגוף, ושוקל 72. כיצד אוכל לעזור לו ? אשמח באם מישהו יוכל לעזור לי , או אולי להפנות אותי לבנאדם המתאים . תודה

לקריאה נוספת והעמקה
26/09/2008 | 21:56 | מאת:

לאסף שלום, אין לי ספק שמה שתארת פה בסיפור של חברך מצביע על הפרעת אכילה חמורה שאולי כבר חצתה את הקווים האדומים ונקראת כבר אנורקסיה. אין ספק שאותם התעלפויות שאתה מדבר עליהם נובעות מחוסר איזון של חומרים בגוף וכתוצאה מכך שהגוף לא מקבל את מה שהוא צריך ואף פחות מזה. אל תדבר עם חברך ואל תזכיר את הפרעת האכילה נסה אולי לומר לו שאתה מבין שהוא באיזה שהיא מצוקה ואתה מכיר מישהו טוב שהוא יכול ללכת ולדבר איתו. או אתה יכול להגיד לו שאתה מודאג מאוד מההתעלופויות שלו וכדאי שהוא יילך לרופא משפחה לעשות בדיקות שיגרתיות כדי לראות שהכל בסדר. אל תזכיר לרגע את הפרעת האכילה או האנורקסיה כי אתה תעורר אצלו אנטי מוחלט והוא לא יהיה מוכן לשמוע כי כרגע הוא נמצא בשלב ההכחשה. הוא לא מוכן להודות שהוא בבעיה חמורה למרות שבתוך תוכו הוא יודע שהוא נפל לבור עמוק ללא תחתית. אם תדבר לליבו ובכל זאת הוא לא יישתף פעולה אין לך הרבה מה לעשות כי הוא בגיר והוא אדם בוגר ואחראי. אתה לא יכול לקחת הכל על עצמך ועל מצפונך, למרות שזה חבר טוב ואתה רואה איך חייו נהרסים לו מול העיניים ואתה כואב אך אין הרבה מה לעשות. נשאר רק לנסות לדבר לליבו בטוב ללא תזכורת של הפרעת אכילה או שום נגיעה בכך ולקוות לטוב. דע לך כי חשוב מאוד השיחות הנפשיות כי הפרעת אכילה היא נפשית האוכל הוא רק התוצאה אך השורש של הבעיה זה עמוק עמוק בנפש פנימה.

28/09/2008 | 15:40 | מאת: אסף

אורלי , ראשית ברצוני להודות לך , על עצם ההקשבה וההתעניינות, ברור לי שאת שומעת מקרים כאלה מידי יום ביומי, ועל כן אני מודה לך על הסבלנות. לגבי חברי, המצב איתו אכן בעייתי, משום שהוא אינו חושב כלל כי הוא חולה, קשה נורא לדבר איתו על הנושא, מידי פעם הוא אוכל קצת בשר כדי לסתום לכולם את הפה, אך לרוב, הוא אוכל ירקות ודברים בריאים אחרים . היני מודע לכך שתזונה נכונה חשובה לגוף ,אך בכל זאת, האין בנאדם צריך לצרוך בבשר לפחות ארוחה אחת ביום ? זהו אדם שאינו צמחוני, ולא התנזר בחייו מבשר. מהן ההשפעות שיכולות לקרות לגופו בעקבות כך ? חשבתי אולי אוכל לגשת לאחד הרופאים אשר מטפלים בו, אותו רופא שאשפז אותו לא מזמן, ולספרו את הסיפור האמיתי אודותיו, על כך שירד משקל כה משמעותי בזמן קצר לחלוטין, על צריכתו המועטת בבשר, ואולי הוא, לאחר מכן, יוכל לדבר אל ליבו ולשכנעו לגשת לטיפול, או אף להתייחס ולטפלו בצורה הראויה . אין שום דרך בה אוכל לעזור לבנאדם שנמצא בסיכון ? היני מבין את עניין הבגרות, את עובדת היותו אדם בוגר , אך בכל זאת, אם הוא אינו מספיק בוגר כדי לשמור על חייו פועמים, עליי לוותר בכזו קלות ? ולראותו מתמוטט לי בן הידיים ? בכל פעם שאני רואה אותו, הוא נראה לי רע עוד ועוד, מאבד את שמחת חייו, ומצטמק יותר ויותר. אני נורא חושש . האם הינך מכירה דרך מסויימת בה אוכל לעזור לו , ללא שיתוף פעולה מצידו ??