היי לכולן!!!!!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

22/06/2008 | 07:29 | מאת: אושר24

כתבתי לכן בערך לפני חודשיים שחזרתי לסורי....חשבתי שהעניין ייגמר בשבוע שבועיים ואני אחזור לעצמי ויחתוך מהשטויות....אך לא ...למרות שיצאתי מזה מזמן זה חזר אליי כמו בומרנג...אני נלחמת עם עצמי חודשיים כן לאכול לא לאכול....ירדתי במשקל וכולם אמרו לי שרזיתי...אמא שלי כועסת עליי כי לא בא לה לעבור את זה עוד פעם....האמת שאני לא מערבת אותה בזה...אמרתי לה שזה הגוף שלי ואני יעשה מה שאני רוצה (ממש כמו ילדה קטנה אבל לא ידעתי איך לנפנף אותה אז כך התנהגתי)... שקלתי 55 ק"ג ואני לא יודעת כמה אני שוקלת היום וזה גם לא מעניין אותי....האמת שבהתחלה ירדתי די הרבה ונראיתי זוועה ואז הקול שאומר לי להפסיק השפיע עליי והתחלתי לאכול לאט....עכשיו הקול השני מציק לי ואני רוצה לחזור לצום....לפחות לשבוע.... חזרתי לספורט בצורה די אינטנסיבית....אני מרגישה יותר טוב בחיי היום יום כשאני שולטת בגוף שלי ....זה מאפשר לי לראות בבהירות את החיים ולשלוט בהם וכן לפעול ולא להיות מיואשת בבית....בכל אופן כמה שזה נשמע מטומטם אני שמחה שאני יכולה לצום בלי שאף אחד יוכל לומר לי לא...אני עוברת לגור לבד וכך פחות ישגעו אותי....טוב אני חייבת לעוף אני אמשיך אח"כ ביי בינתיים!!!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2008 | 09:38 | מאת:

אושר מקסימה- אני מבינה שאת שוב בדאון,כמו שאמרתי כבר לאחת הבנות בחיים יש עליות וירידות והחוכמה גם כשנופלים לדעת לקום ולדעת לבקש עזרה,זו לא בושה. אין ספק שכמו שקמת אז את גם הפעם יכולה להרים את עצמך חזרה באמצעות עזרה מאיש מקצוע. זה לא קל ולפעמים מייאש אך כל החיים שלנו מורכבים מעליות וירידות וכל ירידה היא בסימן עליה ובאה לחזק ולחשל אותנו.קבלי עזרה מקצועית, אל תזניחי דברים והשאירי אותם ככה, את חייבת לרצות לעזור לעצמך לצאת מזה.

27/06/2008 | 10:12 | מאת: מולאן

לגור לבד עם המחלה הזו זה באמת מסוכן חזרת למחלה רק בגלל החזרה לבית?

06/07/2008 | 21:56 | מאת: אושר24

היי!!! לא... חזרתי לשם כי חזרתי מחו"ל והיה לי קשה להתמודד עם השגרה...הייתי בהיי 3 חודשים ללא בעיות ללא צרות פשוט כייפתי וחייתי סוף סוף..ואז חזרתי לארץ והייתה לי נפילה קשה חודשיים דכאון ממש קשה אבל אני מתאוששת ממנו... בימים האחרונים עליתי קצת ממה שירדתי ועכשיו שוב חזרתי לזה...כי ממש מפחיד אותי להשמין לא בא לי להשמין..אני אוהבת את עצמי רזה וקלילה...בקיצור אני לא מחפשת עזרה כל עוד זה בשליטה כי אני מכירה את עצמי ...כל פכעם שאני מגיעה לקצה אני נבהלת ומתחילה לעלות....איך אומרים "חיה על הקצה"...אבל שטויות...יהיה בסדר.... תודה על האזהרה והאכפתיות.... כל טוב לך ולכולן.....