חברים- בזעקה, כבר 5 שנים, די
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי לכל מי שכיבד אותי בפתיחת הודעה זו אם אתם כבר ותיקים בפורום, סביר להניח שנתקלתם בי לא פעם אני במצוקה נורא גדולה- לא ייתכן ואני נשאבת שוב למעגל הזה, שוב להרגלים הישנים, באיזו התניה לא ברורה, אני מאבדת שליטה. על הכל. חזרתי לגור בבית אחרי שנה של טיול, ופשוט הכל חזר הכל וכמובן- לא הכל אני יכולה להקיא אז זה בא עם עוד משקל עודף אני כלואה מכורה לאוכל אחרי שנה שבקושי אכלתי והייתי הכי שלמה ומאושרת- עכשיו כל האושר והשלמות נגמרה, נפרדתי מהטיול, מהחבר, חזרתי לארץ להורים הכולאים אוהההההההההההההההההההה די אני כבר בת 21. מגיל 17 אני סוחבת את זה איתי, בגחמה קטנה שהייתי בטוחה שתהיה חד פעמית זה כבר מלווה אותי שנים. הכל משתנה, זה נשאר. ושמעתי מאיזו ממוחית ש: "הגוף זוכר הכל". מה אני עושה לו? כמה שיער כבר איבדתי, למה הפנים שלי צהובות? ואני משמינה ומרזה בחודשים 7 קילו, כל פעם מחדש, העור שלי כל כך זקן. אני. אני.... די. אני כבר לא מתמודדת.
בעצם כן להרים ידיים, גבוה גבוה למעלה ולסמן בהם V כלפי הבולימיה, להביט לה בעיניים, למרשעת - הפרעת האכילה, ולומר לה שהיא עומדת בפני תבוסה מוחצת. ההחלטה בידייך! קבלי את ההחלטה הנכונה, תילחמי ואני בטוח שידך תהיה על העליונה. אגב, יש לנו פה שלושה סימני קריאה (עבדכם הנאמן), סימן שאלה (נפלאה אחת) ושלוש נקודות. זהו, רק חסר שמישהו יקרא לעצמו פסיק, ואז יגמרו כל סימני הפיסוק...
זה נורא קל להגיד.. איזו תבוסה איזו? מלחמת חורמה לא מביאה לתוצאות.. לפעמים אני כ כל מקננאה באנורקסיות
מתוקה שלי שלום, צר לי לשמוע ששוב את שם אבל תביני בחיים ישנם עליות וירידות וברור לחלוטין שגם במחלה כזו ישנם עליות וירידות. הבת שלי 4 שנים מחוץ למחלה ויש גם ירידות בדרך אך המטפלת מלווה אותנו ובכל נפילה גם מרימה אותה חזרה. היא אומרת בפירוש שהיא לא רוצה לחזור לשם בשום פנים ויודעת היום לבקש עזרה ומשתפת פעולה ועושה עבודה נהדרת עם המטפלת ולכן חשוב לא להזניח ולא להשאיר דברים ככה. לכל אדם יש עליות וירידות ומשברים בחיים ועל אחת כמה וכמה מי שנפשו רגישה וחשוב לקבל עזרה כדי לקום, אל תהססי לבקש אותה. עובדה שהיית מאושרת כשיצאת מזה ואני בטוחה שתוכלי שוב לעשות את זה.
אבל אורלי, מעולם לא הייתי מחוץ לזה העובדה שלא הקאתי (כאילו, שהקאתי אבל פעם בחודש וגם זה לא בגלל בולמוס) לא אומרת שיצאתי מזה. זה אומר רק שלא עסקתי כל היום בארוה הבאה (ואני לא אוכלת ארוחות- אני מנשדנשת 24 שעות) זה רק אומר שהייתי על גבול האנורקסיה
גמאני שהייתי גרה במקומות אחרים היה לי יותר טוב מבחינת המחלה איפה היית שנה שלמה? עבדת גם? בטח שאני זוכרת אותך היית כזאת שנונה ומצחיקה אולי תנסי לחזור להרגלים שהיו לך שם.. אם עשית את זה שנה שלמה את יכולה לחזור לזה.. נראה לי..
