נמעס לי

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

18/05/2008 | 01:11 | מאת: א.

הי אני מ ידי פעם כותבת פה ,אני בולימית כבר 7 שנים והחלטתי להתחיל לעזור לעצמי כי אני לא מנהלת חיים נורמליים,מתעלמת מהעובדה שאין לי מחזור והכי עצןב,זה שכול פעם שקורה דבר שלילי בחיםם שלי ,אני רצה לקנות אוכל ,זה לא יאמן ממש כך, ממש סמים , פשוט סמים ,תחושה של התמכרות ,שלחוסר וודאות ,אני לא מצליחה לעבוד, בצורה מסודרת כלל, אני בחורה נאה אך, אין לי גם חבר, ולא חשק לכלום, מיותר לציין שאני סובלת מדכאונות וחרדות לא מעט... אפילו שייש לי המון חברות, ומחזרים .אני נראת בחורה מאוד שמחה ,אך אני רקובה מבנים:תרתי משמע, הבעיה שאינני מזדהה עם הבחורות הסתנדרטיות שסובלות מהמחלה, אני לא חושבת שאני שמנה אני בחורה עם גוף טוב אני אוהבת את עצמי באמת! אני לא ילדותית לא שופטת אנשים לפי מראה ומשקל כלל,אני מבינה שזה לא הכי חשוב להיות רזה,אך לא אשקר שאני מפחדת להשמין ולכן לא אשאיר את הכמויות שאני אוכלת בגוף (כי אהיה דוב,)אך רוצה מאוד לצאת מהמעגל הזה ,אני חייבת לעבוד על מידת התאווה שלי לדעתי זה הדבר העיקרי שלי,כי כשאנרעבה אניאוכלת אוכל בריא בעיקר אך התקפות של מתוק עצומות ולא נורמליות כלל אני רוצה לצאת מזה וזה ברור לי שז ה לא פשוט ואני מאוד מתביישת ולכן לא מטפלת אף אחד לא מדמיין שאני חולה, אז אם יש לכן רעיון... לילה טוב !!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה
18/05/2008 | 12:17 | מאת: ?

א יקרה אני מאוד מבינה אותך, שומעת את זעקת העזרה מעבר למילותיך. 7 שנים הן זמן לא מבוטל של חיים סביב האוכל. את בעצמך כותבת על כל הסבל והנזקים - אז למה להישאר במקום שהוא כל כך לא בריא עבורך? אני ממליצה לך לקרוא את הכתבה בלינק המצורף. נזכרתי בזה משום שגם שם התייחסו לאוכל כאל סם, משהו ממכר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3542298,00.html מה את אומרת?

18/05/2008 | 16:36 | מאת: ?

אם אני זוכרת נכון - כתבתי לך בעבר בנוגע לטיפול בתל השומר/איכילוב. ניסית לפנות לשם? מקום מומלץ נוסף בו התשלום הוא סמלי (12 ש"ח - תרומה): http://www.oa-israel.org/ מקווה לשמוע שעשית את הצעד הראשון בכיוון של טיפול. המון חיזוקים!

20/05/2008 | 23:43 | מאת:

אין לי ספק יקירה שלי שזה לא רק סוג של התמכרות אלא גם סוג של בריחה מהקשיים מהפחדים ומהציאות בה את נמצאת. כל הכבוד לך שאת מודה שיש בעיה ורוצה לצאת ממנה ולחיות חיים נורמליים ולהציל את חייך שלך ולקחת אותם בידיים זה צעד ענק וכל הכבוד לך, אני מורידה בפניך את הכובע אבל לא תהיי מסוגלת לעשות את זה לבד ואת חייבת לקבל עזרה מקצועית מתאימה, שיחות, כי בלי זה לא תצאי מזה, זו לא בושה יקירה שלי , לא עשית שום דבר רע ולא פשעת. תלכי תמיד עם הראש שלך למעלה ותגידי שאת בסדר ואת נהדרת ואל תתני לשום בושה לערער אותך ולהסס בקבלת עזרה, את חייבת את זה לעצמך כדי להציל את חייך שלך. עשי זאת זו לא בושה.