עוד תהיה לגבי הפרעת אכילה

שלום לכולם, נכנסתי עכשיו לפורום וראיתי שיש פה כמה הודעות שכותרתן: האם יש לי הפרעת אכילה? אז בעצם גם אני שואלת את השאלה הזאת לגבי עצמי: מה שגורם לי לתהות לגבי זה הוא זה: אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון מרבה להתעסק ולחשוב על אוכל. חושבת מה אוכל בבוקר/צהריים/ערב ובין הארוחות, מחכה להגיע לזמן שבו אוכל איזה גלידה או עוגיה או משהו מתוק אבל זה גם מלווה ברגשות אשם כי המון מתוק זה לא בריא... מנסה לאזן את התזונה שלי אבל מתקשה לוותר על דברים פחות בריאים כמו אלה שהזכרתי. בקיצור אני מרגישה שהמחשבות שלי הרבה פעמים סובבות סביב אוכל, אכילת ממתקים ובכלל תשוקה למתוק. המשקל שלי תקין אבל אני סובלת מבעיות עיכול (צרבות, עצירות). האם לדעתכן מדובר בהפרעת אכילה?

היי נטע, קצת קשה לקבוע לפי הפרטים שנתת אם יש לך הפרעת אכילה אך אין לי ספק שהעיסוק האינטנסיבי שלך באוכל אינו בריא ואף בעייתי. אוכל הוא צורך בסיסי ואמור להתקשר עם הנאה ולא עם סבל. אוכל אינו אמור לגזול מאיתנו אנרגיות אלא לספק אנרגיות. את מציינת שהמשקל שלך תקין - כלומר - אין שום סיבה להתעסקות המיותרת הזו במזון. כתבת שבזמן האחרון את מתעסקת יותר באוכל. בכמה זמן מדובר? האם קרה משהו שגרם לכך? מה דעתך על הגוף שלך? מה גורם לך להרגיש אשם לאחר אכילת הגלידה למשל? חשש מהשמנה - או חוסר שביעות הרצון מאכילת מזונות שהם פחות בריאים? לגבי בעיות העיכול - שיתפת בכך רופא? זה משהו שהתחיל לאחרונה? בכל אופן, אני ממליצה לך להיות פחות קשה עם עצמך. כולם אוכלים דברים מתוקים, כולם אוכלים דברים שאינם בריאים...זה לא אמור להיות מלווה ברגשות אשם. בסופו של דבר רק החלטות שאת תקבלי יכריעו בשאלה האם תסבלי מהפרעות אכילה. יש לך אפשרות להימנע מכך, לחיות חיים שפויים בריאים ונורמאליים. לכולנו יש תקופות בהן אוכלים קצת יותר או תקופות בהן הצורך למדהו מתוק עולה (למשל לפני המחזור). לא צריך להתייסר על כך. כל עוד אוכלים במידה נכונה לא אמורה להיות שום בעיה.

אוקיי, אז אתן קצת יותר פרטים שאולי יבהירו יותר את המצב: עד לפני חודשיים בערך הייתי בטיפול נטורופתי כדי לטפל בבעיה רפואית כלשהי שיש לי. עכשיו, כל מי שהיה פעם בטיפול נטורופתי או כל טיפול אלטרנטיבי אחר, יודע שבין היתר זה כרוך בהקפדה על תפריט מאוד נוקשה, צריך לוותר על הרבה מאכלים אהובים, להקפיד לאכול דברים מסוימים אחרים ולפעמים יש אפילו הרגשה שאין מה לאכול. הבעיה עם האוכל התחילה אז, כשמצד אחד היה לי מאוד קשה לוותר על ממתקים ודברים אחרים שאהבתי, מצד שני רציתי לשמור על התפריט בתקווה לעזור לעצמי וככה מצאתי את עצמי כל הזמן חושבת על אוכל, איך לפנק את עצמי מדי פעם בלי לשבור את התפריט וכו'. יכול להיות שגם בגלל זה ואולי גם מסיבות אחרות, הטיפול הנטורופתי, לא רק שלא עזר אלא אפילו החמיר את הבעיה שיש לי. הפסקתי את הטיפול הנטורופתי ומאז ההפסקה אני כאילו מרגישה צורך לפצות את עצמי ומוצאת את עצמי יותר ויותר אוכלת דברים שהיו אסורים בשבילי במשך הזמן שהייתי בטיפול. והדברים האסורים האלה הם בעיקר ממתקים. אז עכשיו אמנם יש לי יותר חופש לאכול מה שבא לי אבל אני גם לא רוצה לעבור לקיצוניות השנייה כי אני יודעת שבכל מקרה לאכול יותר מדי סוכר זה לא בריא. אין לזה קשר לחשש מהשמנה, במקרה שלי אין לי בכלל מה לחשוש מהשמנה אבל אני חוששת מהנזק הבריאותי שעלול להיגרם כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומרובת ג'אנק פוד. אני כן משתדלת גם לאכול דברים בריאים ובסה"כ לאזן את התזונה שלי אבל כל הנושא הזה גורם לי לחשוב הרבה על אוכל ולהתעסק בו. מחשבות כאלה של איך להנות מאוכל בלי להתמכר אליו, איך לשמור על תזונה מאוזנת ועדיין להנות מממתקים ומפינוקים אחרים וכו'. זאת התמונה בגדול.

ב"ה נראה לי נטע שמה שיותר לא בריא הוא מה שקרה על אחת כמה וכמה אם אין לך רצון לרזות זה תמיד נכון לשמור כי זה תמיד נכון לא להגזים עם שום דבר וזה גם תמיד מה שעושה את כל ההבדל לטוב או רע. נשמע שאת יכולה לשלוט בזה וגם להכיר דרך זה את הגבולות של הגוף שלך כי הם חשובים. לגבי הפרעות אכילה... אני מניחה שהיום בוורייאציה זו או אחרת לכולם יש הפרעות אכילה גם בגלל המציאות גם בגלל ההרגלים והחינוך גם בגלל שהכל יותר מידי מותר היום וזו בעיקרה הסיבה לכל מה שבלתי מאוזן וגרוע מכך שאנחנו כבר הפסקנו להקשיב באמת לגבולות הנדרשים מאיתנו כבני אדם. .... את תהיי בסדר, אני לא רואה שום סיבה לדאגה אבל אם משהו אחר מציק לך ברמה מציאותית השרדותית נסי לראות איך את יכולה לפתור את זה ולגרום לשיפור נסי לחשוב איך את מעסיקה את עצמך ברגעים שקשה לך או איך את בוחרת להתמודד עם רגעים שקשה לך בהם לפעמים עדיף לעזוב את הממתק ולהתחיל לדבר על זה באמת. ב א ה בה