הבחנה של הפסיכיאטרית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי הילה! סיפרתי לך שאני מקיאה מגיל 18 עד לפני חודש כשהחלטתי להפסיק סופית כשהסבירו לי שזה משמין (בשיחה שדיברנו) היום הייתי באגם אצל הפסיכיאטרית סיפרתי לה שאני קצת בדיכאון קל וסיפרתי לה על הבולימיה וכך אמרתי לה: שעשיתי זאת אחת לשבוע בערך, לפעמים הייתי אוכלת בערך 3 פרוסות עוגה, 3 עוגיות וגלידה למשל והייתי מקיאה, בעיקר מתוק ולא הייתי מקיאה אוכל בריא כגון: אורז, ספגטי, בשר וכו', סיפרתי לה שלא היו לי סימנים בגוף של בולימיה כמו: סימנים בידיים, פגיעה בשיניים וכו' אבל בכל זאת זה מלא שנים ומה היא אומרת לי בסוף: את אולי בדיכאון אבל אין לך בולימיה, בולימיה זה התקפות רעב היכולות להכיל כמויות אוכל בלתי הגיוניות שכוללות גם קניית אוכל רב על מנת להקיא, זה יותר לעיתים תכופות, זה בלתי נשלט מבחינת אכילת המוצרים כגון, מתוק, מלוח, לא מבושל ולפעמים גם לא אכיל וגם סיפרתי לה שעקב שיחה אחת שאמרו לי שזה משמין לא הייתי מפסיקה אם הייתי באמת בולימית חסרת שליטה בקיצור היא אומרת לי בסוף זו אולי הפרעת אכילה אבל לא בולימיה. מה דעתך?
ב"ה לבולימיה יש כמה דרגות אחת הדרגות היא הסוג שגם אני היתי בה וזה מה שאת מתארת פחות או יותר זה סוג של בולימיה אבל הצורך להטהר גדול יותר מאשר הצורך לבלוס - יש מצב כזה ולכן זה כאילו לא נחשב לבולימיה זה אפילו נחשב ליותר אנורקסיה במיוחד אם את מרזה מזה ממש תכלס את כן תוציאי את הכסף כדי להטהר אמנם לא באותו מינון אבל כן יהיה בזבוז! אז אפשר לומר שזו הפרעת אכילה ברמה הכי מדוייקת אוקי ו-?! מה שכן היא הכי קרובה לדפוסים של בולימיה נכון להיום לעניות דעתי לא קיימת הפרעת אכילה כגון אנורקסיה בולמיה אכילה כפייתית התמכרות לצמחונות ולאוכל בריא אלא שילוב של הרבה סימפטומים יחדיו ואז ע"פ מה שכתוב בספרים לא ממש תמצאי התאמה ולמה? כי חוסר האיזון גדול יותר ולכן זה יכול להביא את האדם למקום רע ממש ולערבוב של סוגי מצב שונים בלתי מאוזנים אגב... המצב שאת מתארת בהחלט יכול להוביל אותך לבולימיה ממשית כמו שהיא תארה ויכול לקרות מצב שהכימיה בגוף תדרוש את זה ממך כמו התמכרות לסם ללא שליטה או בקרה ואז סביר להניח שבאמת תהיי בולימית לכל דבר... אם את שואלת אותי אני לא חושבת שהיא מבינה בהפרעות אכילה ע"פ תשובתה לך התשובה שלה מאוד שטחית מה גם שאינה מדוייקת על כל פנים איך שלא יהיה..מה היא מציעה לעשות? שזה נראה לי חשוב יותר... אני מציעה לך ללכת לטיפול באופן פרטי למישהו שיהיה הכי קרוב להבין גם אם זה עולה כסף אני עשיתי את זה ולא מצטערת על זה היא דיברה איתך על תרופות? מאי ... מה היא מציעה כי יש בעיה.. חיבוק המון אהבה :-)
לגבי תרופות בינתיים לא לקחת כי קודם כל אני כבר לא מקיאה (אודות לך) דבר שני אני בדיכאון כל חורף וזה עובר איכשהוא,היום למשל יש יום יפה אז קמתי בחשק אני רק רואה שמש אז נהיה לי טוב. אני מתעבת חורף זה עושה לי רע! (למרות שאמרתי לה שאני רוצה את הכדור "רמוטיב" שהוא על בסיס צימחי והיא אמרה בינתיים לא לקחת), בנוסף אני חייבת למצוא עבודה, כל התיסבוכים האילו קוראים לי רק שאני לא עובדת, אני לא נמצאת במסגרת ואז אני לא מוצאת את עצמי. אבל זה כבר סיבוך בפני עצמו כי אני לא אוהבת את המקצוע שלי וזו בעיה שאדם לא עושה מה שהוא אוהב, לגבי המשך טיפול הם יודיעו לי, זו וועדה שבודקת התאמה. אולי בגלל שאצלי זוהי בולימיה בדרגה קלה יותר קל לי לצאת ממנה, ודרך אגב גם התזונאית אמרה בפירוש שההקאות משמינות ומשבשות את החילוף חומרים ומכיוון שאני פועלת עם ההיגיון, אז מה הטעם להקיא? זה סתם מיותר אז אני לא אחזור על זה, אני בטוחה כי עד היום עשיתי זאת רק בגלל שחשבתי שאני יכולה להינות מזלילת מתוקים וגם להרזות ואם זה לא כך אז מה הקטע שהרבה עושות את זה אם זה לא מרזה?
