אוי הילונת שלי!!! את מדהימה אותי כנסי!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

05/01/2008 | 21:56 | מאת: מולאן

קראתי הודעות שינות מאוד שלי עכשיו ואת התשובה שלך עליהן.. ורציתי להגיד לך תודה! כל כך תודה איזו מדהימה את התשובות שלך היחס שלך אני מרגישה שבא לי לבכות כי אני לא יודעת מה לעשות עם כל הרגש הזה שהציף אותי ואני לא יודעת גם איך לכתוב את מה שאני מרגישה את כל כך עזרת לי! את כל כך היה לך אכפת כל כך דאגת וכל כך היית מסורה! עכשיו אני מבינה שכל האהבה שלי אלייך האובססיבית הזו! עכשיו אני מבינה אותה זה באמת היה מדהים איך שהייתי מכורה אלייך כמה אושר נתת לי להרגיש בתוך הים הזה השחור משחור שהייתי בו אני זוכרת איך הייתי מחכה לתגובות שלך איך הם היו משמחות אותי איך היה לי למה לחכות ואיך היה לי דבר מעניין להתעסק בו ואיך היה לי כיף לקרוא את כל ההודעות הארוכות והרציניות שלך כמה רצינות השקעת אפילו שזה היה תשובות לבעיות מגוכחות שהצגתי ואפילו שהכל היה שטויות והייתי מוציאה הכל מפרופורציות ועסוקה כל כך בעצמי ובסבל שלי כאילו שאני האדם הכי מסכן בעולם וזה בטח היה לא קל להתחרבש בכל הרפש הזה ולענות תשובות רציניות אפילו שידעת שבסופו של דבר הכל שטויות ואני בכלל לא מדברת על מה שבאמת מפריע לי וציפיתי ממך לתת תשובות בעוד ששנינו מתעסקות במה שעל פני השטח כי מה שמתחת לפני השטח לא עלה על פני השטח ואני העדפתי להתעסק ולברבר עוד ועוד על הסימפטומים ולא על מה שבאמת מפריע לי. מאיפה כל הסבלנות הזו מדהימה שלי?! אנ רוצה גם לבקש סליחה על זה שהייתי כל כך קרציה (ואולי עדיין) וכל כך בכיינית ושבזבזבתי זמן כל כך יקר שלך ודרשתי ממך כל כך הרבה נראה לי שסחטתי אותך רגשית לא פעם ואת תמיד ענית על הכל אפילו שההודעות חזרו על עצמן וההתעקשות שלי להתעסק בטפל עדיין היתה עמוקה כל כך ומושרשת.. בימים ההם הילה הפורום הזה היה כל מה שהיה לי אני לא אגיד שזה מה שהשאיר אותי בחיים כי אני בשום אופ]ן לא הייתי מסיימת אותם זה היה ברור לי תמיד אבל עצם העובדה שהיית שם בשבילי.. את ודניאלוש ולינוי והשאר הפך אותם ליותר נסבלים ונתן לי משהו והיה מישהו שהיה אכפת לו והיה לי עם מי לדבר.. כמו שתמיד אמרתי אני בחיים לא אשכח אותך ואת מה שעשית בשבילי וכמה שניסית לעזור לי אפילו שלך בעצמך לא היה קל ועברת דברים והתמודדיות עם עצמך ועם החיים שלך.. אני אוהבת אותך וכאן היייתי מאוד רוצה סרגל כלים שאוכל לכתוב את המילים האלה - אני אוהבת אותך! בענק! מאמי שלי מדהימה שלי אדם יקר ומיוחד כל כך אולי זה מגוחך ואין ממש סיכוי שזה יקרה אם אי פעם אי פעם בחיים אני אוכל לעשות משהו בשבילך! כל דבר מהממת שלי מהדבר הכי קטן ועד לדבר הכי גדול להחזיר לך חלק ממה שהשקעת בי לתרום לך באיזשהי צורה בבקשה ממך אם יש או יהיה משהו כזה אני כל כך אשמח לעשות זאת אני ממש מבואסת שאנחנו רחוקות ואין לי הזדמנות לעשות משהו אמיתי בשבילך ולראות את עצמי מחזירה לך קצת.. אני כל כך אוהבת אותך יקרה שלי אמרתי לך אם הייתי גבר הייתי מתחתנת איתך! הייתי רוצה לקשור אותך לחיים שלי באיזשהי דרך.. מה שבטוח בדרך הרוחנית קשרתי אותך כבר מזמן.. כן יפתי את קשורה! ואני בחיים לא אשחרר אותך ממני ולא אתן לזכרונות שלי ממך ולהכרת התודה שלי אלייך להעלם או להישכח. אני מאחלת לך שכל הטוב שאת עושה בשביל אנשים יחזור אלייך ושהאהבה שלי תחלחל לתוכך ותהפוך לאהבה שלך את עצמך ואת החיים. הלוואי שתהיי תמיד מאושרת ויקרו לך דברים טובים ותהיי שמחה תמיד ושכל יום יהיה מהנה וממצה ושתמצאי מישהו שיהיה שווה אותך וידע להעריך את המעלות האיסופיות שלך ותהיי מאושרת איתו ויהיו לך ילדים טובים ומקסימים כמוך שיעשו אותך מאושרת ושתגשימי בחיים את כל מה שאת מאחלת לעצמך הייתי מפרטת אם היה לי מושג מה .. מגיע לך שיהיה לך הכי טוב בעולם את נדירה ומיוחדת ואני אסירת תודה לך על הכל המילים כאן לא מספיקות אני מקווה שאת מבינה ויודעת מה את בשבילי ובשביל כל אדם שזוכה להכיר אותך ושאת חלק מהחיים שלו.. תודה נסיכה שלי תודה על הכל!!!

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2008 | 22:32 | מאת:

ב"ה לפעמים אני חושבת לעצמי.... לעזעאל עם הפורום הזה. אני לא חושבת יש מישהו שבאמת מבין מה אני עושה פה אבל באמת באמת מעטים מידי יודעים לעזעאל עם הבעיה הזאת. לפעמים נמאס לי שאני פה. לעזעזאל עם הכל!!! עם החדשות! עם אנשים שלא מסוגלים לקבל אותך כמו שאתה בלי מסכה שקרית זו או אחרת ....פשוט נמאס מהליקוק!!! קשה לי עם הנושא הזה. קשה לי אבל זו בחירה שלי ואני עומדת מאחוריה עם כל הקיטורים עם כל הכאבים ועם ידיעה עמוקה שזהו כעת תפקידי. מקומי. קשה לי להתמודד עם הצרה הזאת. אבל אני יודעת משהו שאותו עלי להעביר. קשה לי עם הכאב של כל אחת מכן אולי זה נשמע מטורף כאילו "מה אכפת לה?!" קשה לי שזה לא נעלם.... קשה לי שאני לא יודעת מה עושים כדי שהעולם הזה יתעורר כבר מתוך הרבה מאוד אשליות בהרבה מאוד מישורים ותחומים מלבד ה"א וזה אולי ישמע יומרה או יוהרה או מה שזה לא יהיה אף אחד לא מבין את הכוונה האמיתית שלי.... לכולם ובעיקר לאלה שלא מבינים כלום חושבים שאני "ביג בוס" שחושב לעצמו אף אחד לא מבין חוץ מכן את הרצון האמיתי שלי שיהיה לכולם טוב עם עצמם אולי לך אולי לעוד כמה בודדות אני לא יודעת אבל לאחרונה הכל היה מאוד קשה גם "חמודה" התפרקה ובעיני מה שהתפרק באמת הוא לדעת שאפילו ברווחה זה לא ממש מעניין. פשוט גועל קיומי מדיני שבא לי להקיא! גם "גיטרה" התפרקה לי מול הפרצוף שרציתי למות יחד איתה וכל השבוע הזה הרגשתי חרא להעמיד גבולות ולגרום לכמה אנשים להתעורר וזה עבד. עשיתי את הדבר הנכון אבל הרגשתי חרא חרא לרא הרגשתי אשמה למרות שאני יודעת וידעתי גם לגבייך שמה שאני עושה הוא הדבר הנכון גם כשלכאורה לא יסכימו אותי..."מיהי בכלל?!..." תמיד ידעתי שזה מה שחושבים עלי ושנאתי את זה. שנאתי להיות שונה. אני שונאת להיות שונה אבל ביום שאני אתחיל לאהוב את זה גם ארגיש את הברכה שיש בזה. שונה עם כל התמימות שבי. אלוהים כמה תמימות... אני יודעת רק דבר אחד שאם יש כוח עליון הוא זה שעובר דרכי כשאני פה אין לי הסבר אחר לאכפתיות שבי יש אנשים שבאמת לא מבינים את זה זה אולי בעיה שלהם אבל גם שלי אם חרא בלב זה מה שמרגיש ואליך נסיכה קדושה של אלוהים... אני מצטערת על הימים השחורים שעברו עלייך אני מצטערת שכך את מרגישה ולא יודעת אחרת כרגע. כתבת לי שכתבת אז שטויות. בעיני זה היה כמו שזה להקשיב לך ולתת לך להרגיש שאכפת ממך....מי בכלל בורר את המילים שלך וקובע אם הן שטויות או לא?! רק השופט שבתוכנו אבל גם לשטויות כביכול יש תפקיד יש כ"כ הרבה שלבים של מודעות והשלב הכי קשה הוא להכיר באמת להביט בה ולא לברוח..... זה החלק הכי קשה כמה אני שונאת את הרגע שלא נותרה מסכה בארון לשים כדי להסתיר את הכיעור והאומללות הקיומית שכל אחד ואחד מאיתנו לא באמת מוכן לשים על השולחן לקבל שזה כך ולהתחיל אט אט בצעדים של התפכחות ושינוי. זה מפחיד להיות אתה כי רב האנשים לא יקבלו את זה לכמה כאלה יש אומץ? אין הרבה לך יש יש עוד כמה פה שיש להם אומץ כזה... אני באמת אוהבת אותך והמתנה הכי גדולה שתוכלי לתת לי היא שלא משנה מה תבטיחי לעצמך שאת עושה הכל כדי להמשיך לנסות לשמור ולאהוב את עצמך כדי לאשר את עצמי זה תפקידי אף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומי וכל אחד אחר כנ"ל את חשובה לי אל תזרקי לעזעאל את ההשגים שלך אם את רוצה שאכתוב לך אני כאן... זכיתי להרבה אנשים שהקשיבו לי גם כשדיברתי שטויות הם המורים שלי

06/01/2008 | 12:35 | מאת: **חמודה**

אני רוצה להצטרף למה שמולאן כתבה.. אז.. כשאמרת לי שפנית לרווחה, אני כל כך כעסתי עלייך, לא רציתי להכנס יותר לפורום הזה, חשבתי לעצמי שאת כל כך אנוכית ולא אכפת לך בכלל מה אני מרגישה ואז קראתי הודעות ישנות בפורום [ידעתי שאני בפורום הזה מדצמבר 2005??] וראיתי באמת כמה אכפתית את היית, כמה תשומת לב הענקת לי, ובתכלס- אני באמת דיברתי שטויות, ברמות שקראתי את ההודעות שלי ואמרתי לעצמי: כמה שטויות אני כותבת?? ובכל זאת היה לך סבלנות אליי, ולא נמאס לך כל פעם מחדש לענות לי על ההודעות למרות שכל פעם היית אומרת לי ללכת לטיפול.. גם אני רוצה להגיד לך המון המון תודה כי יחס כזה לא הייתי מוצאת בשום מקום, ורק כשקראתי את ההודעות הישנות האלה הבנתי, ואמרתי לעצמי: "את לא צריכה לכעוס עליה, היא נתנה מעצמה המון, היא לא עושה את זה מתוך רוע, היא תמיד הייתה שם בשבילך, זה לא פייר שתתני לה את היחס הזה". וזה נכון, ורציתי לבכות אחרי שראיתי את ההודעות האלו, כי את הענקת לי כ"כ הרבה ואני בשניה אחת של כעס מחקתי את הכל והתייחסתי אלייך כ"כ בזלזול וזה הכי לא מגיע לך בעולם. כל מה שהרגשתי זה צער ורציתי שתסלחי לי על זה..אני באמת רציתי לבכות אז, חוץ מתודה אני גם רוצה לבקש ממך סליחה כי לא מגיע לך יחס כזה מזלזל אחרי שאת כ"כ נותנת מעצמך.. ואותו הידיד, סיפרתי לו על מה שקרה, ויומיים אח"כ באתי אליו ואמרתי לו: "אני כל כך אוהבת אותה! " והוא לא הבין מה יש לי, צחק עליי שאני מזל תאומים ויש לי פיצול אישיות והתעצבנתי עליו, אמרתי לו: "נו מה זה קשור למזל תאומים? היא עשתה בשבילי הכל אתה לא מבין???" והוא לא הבין.. שאל אותי איך יכול להיות שאתמול רצית להרוג אותה והיום בא לך לחבק אותה? לא צריך להסביר לו..מספיק שאני מבינה כמה הענקת לי, וכמה נתת לי..ואולי אני לא מפגינה את זה כ"כ ויוצא לי לקבל את זה כמובן מאליו אני יודעת שמה שאת עושה פה זה לא בא סתם ככה, ואני רוצה להגיד לך המון תודה הילה!! המון המון המון! הסתכלתי בהודעות הישנות וראיתי שכל הזמן דיברתי רק על הבטן, וכמה שמנתי, או איזה בטן והבגד ההוא לא עולה עליי, והמכנס ההוא קטן, ועשתי דיאטה פה, ונשברתי שם.. ובכל זאת הייתה לך כל כך הרבה סבלנות כלפיי אוף הילה אם רק הייתי יכולה להראות לך כמה אני מודה לך וכמה אני מעריכה את מה שנתת לי..ועדיין נותנת. אם את יכולה, תמחקי את ההודעות שלי של שבוע שעבר.. באמת אני אוהבת אותך, מצטערת, ומודה לך על הכל פשוט אוהבת אותך המון!!! ואני לא אומרת את זה לאנשים ככה סתם רק אלה שאני באמת אוהבת **חמודה**

06/01/2008 | 17:14 | מאת: מולאן

אבל מאז שהתחלנו לדבר במסנ' ובטלפון הבנתי שגם את אנושעית וגם לך קשה ושאפילו רחמנא ליצלן את יכולה ליפול ולהיות בדכאון ועצובה כך שאני מבינה לגמרי ותארתי לעצמי שזה מה שקורה לך לפעמים.. וזה בטח נורא מיאש וסוחט להרגיש ששום דבר לא זז ושעולם כמנהגו נוהג כבר קרה לי שהרגשתי שאני מתקרבת לאמת ורציתי לברוח.. זה היה באמת בלתי נסבל מבחינתי.. ולהיות בלי מסכה זה דבר שנראה לי שאני לאט לאט הולכת לקראתו נשמה שלי זה כל כך מרגש שאת אומרת לי שזו המתנה שלך ממני.. זה מדהים וזה הטוהר של המושג אהבה וזה מדהים אותי וקשה לי להאמין שמישהי שלא ממש מכירה אותי יחסית אומרת לי דבר כזה.. תודה לך יפתי על הכל אני אשמור על עצמי בעז"ה הנה גם היום וגם אתמול לא בלסתי ולא הקאתי!(אבל יום שישי בלילה כן) יהיה טוב! בעז"ה אני אדאג לעצמי אני חייבת