בקשר- לאנורקסית שלא אושפזה בכפייה ומתה

המשך לתגובה שלך... היי קודם כל אני מצטערת על התגובה שלי היא לא הייתה במקום.. חוסר רגישות מצידי!! אבל לא התכוונתי לצחוק חס וחלילה..אבל ברצינות- מה עדיף שהיא הייתה חיה שמנה ולא מאושרת? אני בטוחה שהיה לה טוב לראות את עצמה רזה.. וכנראה שהיא לא הסתפקה ברזון הזה. אבל את האמת היא ממש מהממת בתמונה (שהיא רזה) ובכלל לא נראת אנורקסית.. וגם אין ללי מה לקנאות בה.. אני כמעט רזה כמוה - עוד 6 ק"ג (אני מסתפקת ב-3) רק ההבדל הוא שאני ככה בלי להיות אנורקסית עם הפרעות אכילה.. ואני מצטערת בשביל אלה שנאבקות במשקל שלהם.. כדי להגיע לרזון הזה.. אבל לפי דעתי האשמה גם מוטלת על הדיאטניות.. אני יכולה לומר לך מעצמי.. שרציתי (ואני עדיין רוצה) להרזות- ורציתי לעשות את זה ע"י תפריט נכון ולא ע"י הרעבות אבל הדיאטנית אמרה שאני בתת משקל ולא הסכימה לשתף איתי פעולה.. את מבינה? אז מה עדיף שאני יעשה דיאטה על דעת עצמי? מבלי להבין איך יורדים במשקל בצורה נכונה?! בגלל זה הרבה בנות נופלות להרעבות כי הן מנסות לרדת במשקל ולא מצליחות.. אז הן מרעיבות את עצמן. ואני לא מקבלת את זה שאומרים שאולי יש בעייה בדימוי העצמי כי זה בולשיט. אם מישהי רוצה להיות רזה מאוד זאת זכותה!! ואם לא ינחו אותה בדרך שהיא רוצה.. אז זה ייגרום להדרדרות במצב. ועכשיו יש לי שאלות אליך.. איך את יכולה לעזור לאנשים שאת בעצמך עם ה"א לשעבר.. אני לא מאמינה שזה ניתן לריפוי מלא.. תמיד יהיה לך בראש את המחשבות האלה על אוכל... אז אפשר לדעת מה מצבך עכשיו? עם יד על הלב- את משלימה עם המשקל שלך? (אם כמובן הוא משקל תקין) אין לך מחשבות מדי פעם על הרעבות או הקאות? אני מצטערת אם אני חוצפנית עם השאלות שלי.. פשוט את תמיד מייעצת לאחרים וממעטת לדבר על עצמך..

סליחה שאני מתערבת, אבל אני בכל זאת מבקשת לכתוב לך כמה מילים. ראשית, מירב שוהם מתה. היא מתה. היא לא מאושרת היא לא שמחה היא לא מרגישה, היא מתה. היא שום דבר. איך, למען השם, תסבירי לי, איך זה נראה לך עדיף מאשר לחיות ולזכות בסיכוי לנסות להחלים, לחשוב, להרגיש, לדמיין, לחוות. אני לא מצליחה להבין את זה. ואגב, אני ב-ט-ו-ח-ה שממש לא היה לה טוב, שהיא סבלה וכאבה. שהיא לא יכלה לראות עד כמה היא רזה, וזה עצוב נורא. עם זאת, היא מתה צעירה כל כך, בגלל מחלה שלא הייתה לה שליטה עליה, בגלל בעיות חמורות מאוד בחשיבה שלה ובדימוי הגוף שלה. וזה טרגי. לגבי הביקורת שלך על דיאטניות - דיאטנית מקצועית אנושית והגיונית לא תשתף פעולה עם התנהגות מזיקה וחולה. להיות רזה מאוד זה מזיק וחולה. נראה לך הגיוני שדיאטניות, ועוד בתוקף תפקידן, יושיטו יד ויעזרו לאנשים לפגוע בעצמם? הרי זה לא סביר לחלוטין. אגב, אם אכן היית בתת משקל כאשר פנית לדיאטנית, הרי שלא הייתה לך שום אפשרות לרזות ע"י "תפריט נכון" כמו שכתבת, אין כזה דבר. תפריט להרזיה לא יכול להיות נכון כשמדובר ברזון חולני (תת משקל זה רזון חולני). נקודה. אני מקווה שתשמרי על עצמך.

ב"ה איך אני יכולה..? פשוט יכולה...!!! אם זה מציק לי?.. כן זה מציק לי...בגלל העבר שלי ולא בגלל מה שאני היום לא המשקל... לא המראה.. לא הדימוי... אלא ובלבד הנושא!כי הייתי שם זה חלק ממה שהייתי וחלק ממה שאני היום... לאנשים קשה לקבל את המושג "שליחות" ואת הנעלות שבו כי הבחירה לנהל פורום שכזה אינה קלה אמת אבל היא מחייבת! זו היתה בחירה קשה מאוד לבחור בחיים אבל בחרתי ודי מאוחר מבחינתי לסגת אם בכלל(מבחן לכך היה לי בשנה האחרונה) ולכשהבנתי שאני לא מוצאת את עצמי בהרגל ..בזכרון... רק אז יצאתי משם ליתר בטחון מכל היבט מכשיל כביכול ולכאורה שאת מעלה ומייצגת לי צל של עבר... אם אני לא בסכנה? לא!!! כי החלטתי!!! פשוט החלטתי! אני החלטתי..זה הכוח שלי! הבירה שלי! לקח הרבה זמן עד שהגעתי לשלב הזה לפניו היו הרבה שלבים אחרים ..מתישים.. מאכזבים....משמחים ויש הבדל גדול ועצום אני יודעת שקשה לקבל את זה ... אני יכולה להודות שיש בי לעיתים (נדירות אמנם) סוג של דואליות מחשבתית באבל גדול אני רחוקה מכל סמפטום שהוא למעשה תחת הגדרה "הפרעת אכילה" וזה מבחינתי -הישג! יש לי בעיות אחרות וזה לי... יש לי תחושה שאת כאילו רוצה בכוח להוציא ממני אמת שהיא לא לי... אני לא חולה.. זו רק את שלא רוצה להאמין.. זו רק את שוויתרה.. זה שלך ורק שלך וזה יכול להשתנות אם תחליטי באמת נשמע שאת קצת בהכחשה בכל מה שקשור ונוגע להפרעה שלך זה כאילו שכמעט רמזת שאת לא אנורקסית.. אז איך בדיוק את קוראת לזה?.. אבל מאחר ואני ממש לא מייחסת משמעות או חשיבות לשם או למה שיש לך אלא יותר מה ואיך את עושה עם מה שיש לך ואני רואה שאת למעשה לא שונה מזו שנפטרה... וזה מצער אותי את באמת רוצה לגמור כמוהה? עשרה אחוז מאלה שסובלות מאנורקסיה מתות מידי שנה... את רוצה להיות אחת מהן? לגבי המנוחה היא בעצמה (לדבריה של אמה) רצתה שיצילו אותה ולא הבינה למה שחררו אותה בין השורות זה אומר רק דבר אחד.. שמחה על רזונה...היא לא היתה! יותר מזה היא לא האמינה שכך לבסוף יראה הרזון... וכן.היא די נראית אנורקטית קשה מאוד בתמונה בהתחשב שמבנה גופה יחסית רחב... .. אז את רזה טבעי... אז מה את מחפשת שם??... אם את רזה... ואז תגלי שמשהו אחר בוער שם ושורף... נסי לגלות מה בוער על אש החיים שתיכף יכולה .... מה תחליטי? המון אהבה ברכה ושלום :-)

יקירתי אני לא רופאה ולא פסיכולוגית וגם לא דיאטנית אבל אחד הנושאים שאני יותר מכירה מקרוב ומזהה אצל בנות זה ה"א. ואם את חושבת שאין לך הפרעה ושהכול סבבה אגוזים איתך - אז כמה שאת טועה וכמה שזה יכול להרחיק לכת עד כדיי הגעה למצב של אותה בחורה מסכנה שדיברת עלייה בכזאת הערצה עיוורת בלי לשים לב לכך מבעד לשורות . אני הייתי עם ה"א , אני הכחשתי בתוקף שיש לי בעיה , וזה כמובן החמיר והחמיר , וכך גם הרבה חברות קרובות שלי שהיו וחלקם עדיין שם מסתתרות מתחת למעטה האשליות והשקרים שהמחלה הזאת מוכרת לך בקלות מפחידה . אז אוקי את רזה מטבעך , אין לך שום הפרעה ובכל זאת את מוצאת את עצמך אומרת על בחורה שמתה ! מתה !!!! מאנורקסיה שהיא מאוד יפה ! זה לא אמור לאותת לך - דינ דינ דינד סירנות מהבהבות , אור אדום , סמל עצור משהו ?! את לא חושבת שהזדהות עם אנורקסית ועוד אחת שנפטרה בשל כך זאת לא סיבה טובה להגיד שמצבך לא טוב ואף רע מאוד ?! את עצמך אומרת שמשקלך נושק לשלה ... עוד 3או 6 קילו לא משנים כאן כלל , למרבה הצער את שואפת להגיע לרמה כזאת של רזון חולני שלדעתך יפה ... אשמת הדיאטנים ? אוקי זה יפה . זה חדש . עוד לא שמעתי את התירוץ הזה מכל התירוצים ששמעתי על ה"א ולמה זה בסדר או למה זה ככה וככה - להאשים את הדיאטנית שלך שלא נתנה לך תפריט להרזות עוד קצת מתחת לתת משקל שלך !? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות כשאני כותבת מילים אלה . כי זה פשוט לא נתפס לי החוסר מודעות שלך לעצמך ... את אפילו לא מגדירה עצמך כאנורקסית ... אז איך בדיוק את מסבירה שאת בתת משקל ? רואה ברזון חולני כדבר לגיטימי וראוי לבחירה ? שואפת להרזות עוד מעבר לתת משקל שאת נמצאת בו כרגע לדברייך ? מזהה רגשות של סולדיריות והזדהות עם בחורה שנפטרה מאנורקסיה בתת משקל חמור מאוד ... מאשימה את כל העולם בהפרעה שקשורה אלייך והיכולת לשנותה או לא לשנותה תלוייה בך ? ואני בטוחה שאם הייתי מכירה אותך אישית הייתי גם יכולה לתת לך עוד אלף ואחת דוגמאות מהיומיום שלך בנוגע להרגלים ,מחשבות ,התנהגות וכו' שתואמים ה"א כמו כלום . ואם לומר את האמת - אני מאמינה שאף אחת כאן לא נמצאת סתם כי בא לה ... כל אחד כאן בא לעזור לעצמו , או למישהו אהוב ובעיקר לתת תמיכה וייעוץ אחד לשני. אז אני שמחה מאוד מאוד מאוד שאת כאן במקום שנותן לך זווית ראייה שונה מאתרי הפרו-אנה המהללים ומשבחים רזון ואנורקסיה . אני שמחה שכן בחרת להיות כאן ולבחור לרשום את שעל ליבך וזה אולי הדבר הכי גדול שמנחם בעצם ההודעה שלך . אבל אם כבר היה בך הדחף כן לשוטט בפורום הזה , וכן לרשום ולהגיב , למה לא כבר לקחת חלק ולעזור לעצמך בצורה שלמה וכוללנית ? לעשות עצמך עיוורת ולהתחמק מלראות את שמונח כל הזמן מלפנייך זה הכי קל . אבל את חייבת לעצמך את הזכות למרוד ולהתחיל להתמודד עם כל מה שהכחשת ועודך מכחישה בנוגע לעצמך ולחייך ... תגידי לי - אם תשקלי בטווח הנורמלי זה כ"כ ישנה לך את כל החיים ? ולחילופין אם תרזי עוד ותרדי מעבר לתת משקל שאת כרגע ...? במה בדיוק את חושבת שקילו הזה יתרום או יוסיף לך בחיים ? מה חסר שאת שואפת למלא ברזון ? או איזה חלומות או אשליות את מוכרת לעצמך בנוגע למה שתשיגי עם הרזון ? כולי תקווה שתבחרי לענות כאן ולהתחיל מלאכת מחשבת עם עצמך ... כי מתוקה , את לא במצב טוב - אם תודי בכך או לא כפי שאני אומרת - הכי חשוב שתגיעי לתובנה הזאת עם עצמך ושלא תחיי בשקר או את השקר . המון חיזוקים למצב טוב ובריא עבורך . מגיע לך יותר ממה שאת חושבת שתשיגי עם "הרזון" . המון אהבה ומחכה לתשובתך תמי