מפחדת למות
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לפעמים אחרי שאני מקיאה אז אני מרגישה חולשה כאילו עוד מעט הנשמה שלי תגיד לי שלום. קשה לי לנשום והדופק שלי מהיר מאוד(113-במצב מנוחה). ואז אני מפחדת ללכת לישון מחשש שאני לא אתעורר בבוקר . למחרת כאילו כלום לא קרה ואני ממשיכה לחיות סביב הקאות
אני כלכך מבינה אותך אני חושבת שכתבתי לך בעבר, אך לא הגבת,אני גם כו בהייתי במצבך לא שאני בריאה לגמרי, אך מקיאה הרבה פחות.היו לי תקופות שהייתי פשוט בפחדים שאני אטעלף,הייתי כלכך רזה ומקיאה שעות רצוף בולמוס אחר בולמוס ואחר כך עושה ריצה כמו מטורפת, אני פשוט הגעתי למצב של חולשות נוראיות וזה מורכב, אך ניסיתי לאתר מה קואב לי, מה חסר לי,למה אני מענה את עצמי ,ומי אני ביכלל שאני חורצת את גורלו של הגוף המסכן הזה שעוטף אותי ומה.? לאן אני רוצה להגיע??? בבקשה ממך כשיש לך בולמוס פשוט זיכרי את כל הדברים הנוראיים שהמחלה הזו גורמת לך,את ההרגשה האובדנית אחרי ההיתנקות .אני בטוחה שאת יודעת שהיא גומרת אותך לאטטטטטטטטטטטט ובטוח :הלב,המחזור,השיניים,הפנים(פצעים),עיכול,חרדות,דיכאון,רחמים עצמיים ורעב אין סופי בכל המובנים... למה, אני בטוחה שאת מקסימה, ומוכשרת כמה דברים תוכלי לעשות בזמן שאת מתעסקת באוכל? ה ר ב ה! נצלי כל רגע לכיף ,האמיני לי אני היום במצב הרבה יותר טוב רק בגלל שאני מאכילה את נפשי יותר מאי פעם. אני יודעת שזה עבודה אבל תתחילי ואולי תפתיעי עצמך,את יכולה זיכרי מה היא מעוללת ולאיזה חושך היא מכניסה ..... אורית אלמוג
ב"ה זה נשמע רע מאוד... אבל כמו שאת יכולה למות בשנייה את יכולה להפוך את כל הקערה על פיה...כמו למשל לחיות בשנייה....ועוד שנייה ועוד שנייה ואת נשארת בחיים עד שמשהו רם וגבוה מעלייך מחליט אחרת. גם לי היה רגע שהיה ברור האמת לכולם שזהו "אני לא פה" זה היה רגע מפחיד ומשום מה לא הייתי לבד...כמו בכל רגע אחר זה כאילו שהלב נתלש מהמקום וזה רגע שמעיד על סכנה... ממליצה לעשות בדיקות לב בדחיפות ולהתחיל להחליט שאת לא משנה מה מחפשת בכל דרך אפשרית לעזור לעצמך כי אחרת תפספסי ואף אחד מאיתנו לא רוצים שזה יקרה לך... אז בבקשה ממך קודם כל למענך אח"כ למעננו תחליטי שאת בכוח עוצרת בעדך אפיזודות ידועות מראש.. אחרי הכל כל הזוועה התחילה מתרגול.. עשית את זה יום יום בלי לשים לב והנה הופ זה הופך להרגל... אז אותו הדבר מתחילים לתרגל משהו חדש... עושים משהו אחר שונה ממה שאת מכירה וכל יום מתרגלים אותו קצת יותר...והנה גם ההרגל הטוב החדש הופך להיות בלי לשים לב להרגל עם הבדל אחד...הרגל טוב!!! אז מה ההרגל החדש... להשתדל לאכול מסודר על פני יום שלם כדי שלא תהיי רעבה כדי שלא תגיעי למצב שהרעב אינו יודע שובע... וזה מתחיל מתרגול... בהתחלה זה עובד...אח"כ זה עובד פחות ..אח"כ מנסים שוב וזה שוב עובד... עד שאת מנסה ומנסה וגם אם את נופלתאת ממשיכה לנסות ולהתכוון להחלמה... זו הדרך...זה מה שנקרא הACT זה תלוי בך תחליטי שהיום עכשיו את מתחילה דפוס התנהגות אחר!!!! בהצלחה המון אהבה :-)
