אני דוחה את עצמי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אתמול היה לי משהו שלא היה כבר הרבה זמן- בולמוס. זה כזה דוחה. אני כזאת דפוקה ששוב נפלתי למקום המזוהם הזה. פשוט הייתי כל כך רעבה כי כל היום לא יכולתי לאכול (אני לא אוכלת ליד אמא שלי מסיבות די מובנות שאני לא אפרט עכשיו). אחרי הארוחת ערב שאכלתי בה קצת יקות עם טיפה גבינה כבר לא יכולתי ואחרי שכולם הלכו שמתי קורנפלקס בשקית ולקחתי קצת פשטידה וכדור שוקולד שאח שלי עשה ואכלתי אותם בחדר והקאתי. הרגשתי כל כך מזוהמת ומגעילה והרגשתי איך אני שורפת לעצמי את כל מערכת העיכול והורסת את השיניים ומשמינה. הרגשתי כל כך מגעיל ופשוט רציתי לממות. אחרי כמה דקות התקשרתי לחברה שלי ושעה אמרתי לה כמה אני דפוקה וחסרת תועלת וסיפרתי לה הכל והיא די הרגיעה אותי אבל אני עדיין מרגישה מגעיל ולא מצליחה לישון.
הי ME, תקשיבי עם או בלי ה"א כל אחד שמרעיב את עצמו מגיע לבולמוס - פשוט היית רעבה! אז מה?! אסור לך????? אז אכלת קצת (ומהפירוט זה באמת קצת ..) תרשי לעצמך זה בטח לא עושה אותך חסרת תועלת או דפוקה!!!! תאהבי את עצמך קצת, חיבוקים, ריקיש
ב"ה "מסיבות שאני לא יכולה לפרט..." תירוצים וכל הסיבות שבעולם למה לא לצאת מזה נכון. את פוחדת.. אף אחד לא מבטיח לך שהחיים יהיו טובים בלי הפרעות אכילה את מרגישה בושה וזה די מובן ולגיטימי כי זה באמת מהצד השיפוטי נראה "מגעיל ודוחה" ואז בא למות... האמת שזה מרשם די בדוק... מה אני מנסה לומר?... עד כמה את יכולה למשוך...? לאן את רוצה להגיע עם זה?.... מתי הסוד הנורא ישמיע זעקה שיהיה קשה לשכוח ושאת אולי סוף סוף תוכלי לקבל הזדמנות בלסייע לעצמך ממש... חשבי על זה.... מקווה שאת בטוב המון אהבה
