מנסה להתגבר
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני חדשה פה ואני לא יודעת למה בכלל אני כותבת אולי אני חושבת שיעזר לי לכתוב על המחלה אז ככה:הייתי (ועודני) חולה בבולמיה שנתיים עד שכבר לא יכולתי ופניתי לעזרה הייתי מאושפזת חודשיים לאחר שיצאתי המשכתי לשמור על עצמי עד שיום אחד תקף אותי בולמוס ומשם המשכתי להקיא עד שאמא שלי עלתה אליי(שזה לקח לה חצי שנה)היא ניסתה לעזור לי ובאמת יצאתי מזה לחודשיים לא מזמן התחלתי להקיא שוב(כשאני אוכלת קצת יותר מהתפריט שהקצבתי לעצמי אז אני מתמלע רגשות אשמה והולכת להקיא-שזה גם לא כל כך מסובך בישבילי כי אני רק פותחת את הפה והכל יוצא-אני אפילו לא צריכה להתאמץ כך שקשה לי לעמוד בפיתוי לא להקיא)ומאתמול החלטתי שוב פעם לקחת את עצמי בידיים ולנסות להתגבר אל המחלה -הרי עוד מעט אני מתחתנת...........וברוך השם היום לא הקאתי ומחר יש לי עוד יום להתגבר ולא לתת לבולמיה להרוס לי את החיים
רוית.אני עכשיו גם אני חדשה פה אני חןלה שלןש שנים למדתי להיות שחקנית מדהימה מהמחלה.אני פשוט מפחדת שיום אחד יבחינו בי.אני במשקל תקין.ונראת מצויןאבל יש בתוכי מפלצת שגוברת על אני העצמי.מפחדת מאד שהחבר שלי יבחין בזאת זה עלול להגעיל אותושקלתי לספר אבל החלטתי שזה טעות אף אחד מחברי אינו יודע זאת ההורים חשבו מזמן שזה עבר לי,אשמח לשתף אותך יותר.אך חשוב מכל שתלמדי" לדחות" את הבולמוסים בקרבת בעלך ותהי ממוקדת במה שממלא אותך באמת במיוחד ברגעים אלה,חישבי על החיים החדשים שאת מתחילה ואל תכניסי את המפלצת הזאת לחייך החדשים,אני יודעת כאמת כמה זה קשה אבל הי תהרוס אותך...מקווה שתנסי בכל כוחותייך להתחיל חיים חדשים ושתהי אמא לתפארת רק שתביני,התייחסי לגוף שלך כמו כספת רק דברים יקרי ערך מכניסים לשם ומה שצריך באמת לצאת יוצא בצורה הכי טבעית.ואני בטוחה שהגוף שלך יסתגל ופשוט מלאי את הנפש באוכל שהיא באמת זקוקה לן.., מקווה לשמע ממך אל תחששי ,אורית מגבעתיים.
אורית.תודה רבה לך אל התמיכה זה מאוד עוזר לדעת שיש מישהו בעולם שמבין את המחלה כי בתכלס אי אפשר לדבר אם אדם שלא עבר את המחלה ולא משנה כמה הוא ירצה לעזור.הייתי רוצה לשמוע מה את עברת כי אם כתבת שההורים שלך חושבים שזה עבר לך סימן שהם ידעו וכנראה עזרו לך באיזשהו אופן כי זה לא עובר מעצמו.ולמה את מסתירה את העובדה שאת בולמית מהחבר שלך אולי במקום שהוא יגעל ממך הוא ירצה לעזור לך ולתמוך בך. מקווה לשמוע ממך
ב"ה אבל רציתי לדעת את לא בפיקוח במקרה?... בד"כ אחרי אשפוז יש פיקוח והמשך טיפול שזה אמור לעזור... ספרי מה קורה יותר בצד הטיפולי..... התחזקי והמון אהבה :-)
אחרי שיצאתי מהאישפוז חזרתי אולי פעם אחת לפיקוח כנראה נראתי להם בריאה ואמרו שאני לא צריכה לחזור.הטעות שלי הייתה שמיהרתי מאוד לצאת מהאישפוז כי התגעגעתי יותר מדי לחבר שלי שתמך ותומך בי גם עכשיווכרגע כבר שנתיים אחרי אני לא נמצאת בשום פיקוח זה אני עם עצמי והתמיכה של החבר שלי(ארוס שלי)
קודם כל המון מזל טוב את מתחתנת,מתי? את יודעת יש לי רעיון בשבילך שגם לי הוא עוזר אני אומנם אנורקסית אבל הייתי גם בולמית ואפילו באנורקסיה כשמתחילים לחזור לאכול יש בולמוסים וכדי לא לבלוס ולרצות להקיא פשוט שותים שתיה ח מ ה שגורמת לתחושת שובע בגלל החום בקיבה,תנסי את תצליחי
עדיף תה כמובן עם כפית שטוחה של סוכר, לבריאות.ועוד משהו תמיד כשבא לך לבלוס כשאת מרגישה שזה עומד לקרות פשוט תכנסי לפורום ותתחילי לשפוך כל מה שאת רוצה לבלוע ולהקיא תדברי איתי ולא עם האסלה את עוד מעט מתחתנת ותהפכי לאמא בהמשך אמא שתרצה לבלות עם הילדים שלה ולא עם האסלה. את רוצה להגיד לי שבעלך לעתיד לא יודע? איזה אישפוז עברת?
