תגובה להילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הילה ,קודם כל תודה שענית לי :) אולי לא הייתי ברורה מספיק אני אפרט יותר לעומק: הפחד הכי גדול שלי הוא מחלות לב ודיכאון. אני רקדנית /ספורטאית לשעבר,אני מתכוונת לחזור לפעילות ספורטיבית בעתיד. לצערי או לשמחתי אני מודעת לכמות השומנים(שמצטברים בשנה לדוגמא) שנמצאים באוכל שאנו אוכלים. מחקרים חדשים שיוצאים מגלים שאחוז הגברים שלוקים בהתקפי לב הם בני 30 ,כולל התקרחות/שיער לבן וכו.. אני רואה בחבר שלי יותר מסתם חבר ,אנחנו גם חיים יחד ואולי צדקת שאמרת שיש לי סלידה מסויימת ,סלידה מהצורה בה הוא "בולס" בלי הפסקה . גם לי יש נטייה להשמנה( אבל למזלי יש לי גוף שרירי /מוצק ו"ממושמע" אפשר לומר), כך שסבלתי מאותה בעיה שלו כשהייתי בת 17 ,הייתי 10 קילו יותר ממה שאני עכשיו (1.66 משקל 57 בערך -כיום) ולמרות הפעילות האינטנסיבית לא ירדתי במשקל וזה נבע מתזונה לקויה ,שעות מאוחרות של "נישנושים" ... זה כ"כ רחוק ממני היום וכל מה שאני זוכרת ממהתקופה ההיא ,זה שהיה לי רע,ממש רע מבפנים,הכול צמוד ,לא עולה ,לא יורד,לא יפה ... וכואב לי עליו כי אם הוא יודה בזה או לא הוא נהייה ממורמר ככל שהוא משמין וזה מפריע גם לקשר ,כל היום מציק לו משהו ושאני שואלת מה הוא מתעצבן ואומר שזה כלום ואז ממלמל "אני חייב דיאטה " או "נמאס לי מעצמי" לפעמים בצחוק הוא אומר לי "איך את כזו רזה ואני כזה שמן?" ואנחנו צוחקים,לפעמים הוא אומר" שיהיו לי שרירים אני לא אתן לך לגעת " זה בצחוק אבל מרגיש כמו עקיצה,כאילו שאני לא בסדר וזה לא חייב להיות ככה . אני מאמינה שכמו שאני סיגלתי לעצמי דרך חיים גם הוא צריך . באחת השיחות שלנו הוא אמר שזו דרך חיים וכו... ואז הוא אמר "אבל ברגע שאני מרזה קצת אז אני מרגיש שאני יכול לחזור לאכול ,אני לא מספיק חזק" ואז הוא מעלה את הכמויות של האוכל פי 2. ורק בשביל הרקורד,אני לא מזכירה את הנושא הזה ,זה לרוב בא ממנו. כך שאני רוצה לעזור כי אני אוהבת אותו אבל מרגישה שאין לי שום דרך כי הוא פשוט חוסם אותי.
את שוקלת בדיוק כמו שאני רוצה לשקול.. ואנחנו אותו גובה.. איך ירדת?
תראי זה לא קל ,אין טריקים וזה תהליך איטי . בהתחלה (שנה)לא אכלתי לחם ובצק אבל אכלתי פחממות אחרות בעיקר בגלל שהתעמלתי המון אבל בלי קשר זה לא בריא בלי פחמימות. עשיתי תפריט של 6 ארוחות -קטנות- (זה בערך חצי ממנת אוכל רגילה) במקום 3 ארוחות גדולות ,שהרעיון הוא לצמצם את הקיבה ולא להרחיב אותה ,סלט ענק לדוגמא לא משמין אבל מרחיב את הקיבה ,עדיף לאכול סלט בינוני עם טונה וגבינה שזה הרבה יותר ממלא מסתם סלט. להקפיד לאכול פירות לפני ארוחה ולא אחרי ,זה גורם לחילוף חומרים טוב יותר (פרי אחרי אוכל גורם לתסיסה ורעלים) הרבה מים ,ליטר וחצי ביום . צריך להקפיד לא לאכול אחרי השעה 7 בערב . וכמובן לשלב פעילות ספורטיבית אם אפשר ,הליכה ,חדר כושר,פעילות אירובית/4 3 פעמים בשבוע . אני אומר לך את האמת,היום אני שמחה כי השגתי את מה שהכי היה חשוב לי וזה לא סתם להרזות ,זה באמת להישאר בערך באותו משקל וגם להנות מאוכל טוב . תהני מהדרך ואל תחשבי כל יום כמה ירדת ,אני בד"כ לא שוקלת את עצמי כי אני כבר מרגישה מתי רזיתי ומתי עליתי והמשקל סתם עושה לי רע ,אולי כי פעם הייתי יותר שמנה...
ב"ה אני מאמינה שאם משהו מפריע לנו באחר (ולא המצאתי את הגלגל בעניין) זה מצביע עלכך שבנו משהו זועק ואינו שלם. יתכן וצר לך מהמצב שלו אך במקביל לכל התהליך שאת עברת ובואפן שווה גם עליו לעבור תהליך ואין קיצורי דרך כפי שאת יודעת מלמפרע. רק הזהרי שמצבו אינו מחזיר אותך למקומות חולים אם את רוצה לעזור.... הקשבה. חום ואהבה. הכלה. הם בד"כ נוחסאת הפלא שמצילה אנשים רבים כשזה בא ממקום טהור. תם וגבוה של הבנה ללא שפיטה או לחץ לשינוי מיידי אנשים לעיתים מסתפקים בנכונות שלנו להקשיב ולהכילם ללא תנאי השאלה אם את נמצאת במקום הזה ואם לא יתכן שאת זקוקה לחיזוקים רבים והעבודה עבורך לא בדיוק הסתיימה. אני אשמח לשמוע ממך ועל כל התפתחות ולבינתיים בהצלחה והמון אהבה :-)
ואני לא מרגישה כאילו שאני "נסחפת " אחריו או פחד שזה יקרה לי שוב בגללו . אני מרגישה שכל החיים זה "ירדוף " אותנו ,בתקוה שנמשיך לחיות יחד. רק היום היינו בקניון או סתם בחוץ ואין לזה סוף . הרגשתי רע עם עצמי בגלל מבטים ששלחתי כי לא יכולתי להתאפק יותר. הרגשתי מאוד רע עם זה כי הייתי שם,היה לי חבר שדרדר אותי להפרעות אכילה . הוא היה יורד עליי שאני שמנה ומכוערת ולמרות שידעתי שזה לא נכון לאט לאט הפנמתי את זה עד שהייתי מאעיבה את עצמי ופתאום זוללת ובעצם בגלל זה השמנתי יותר,הייתי זוללת בלילה כשהוא לא רואה. אבל זה היה מזמן אני התגברתי על זה ואני אוהבת את עצמי היום. הבעיה היא שאני פוחדת שאני גורמת לו להרגיש כמו שלי גרמו להרגיש,למרות שזה בא מאהבה ודאגה (להבדיל מאותו חבר שסתם היה רשע אליי). לא יודעת אולי זה מעלה בי כל מני זכרונות לא נעימים ,כי זה הכי מחיד להיות פתאום משהו שהבטחת לעצמך שבחיים לא תהיה ולא תעשה למישהו אחר.
