עזרה בבקשה....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הילה שלום, כתבתי פה לא מזמן.... כתבת לי תגובה מדהימה ואנושית שחיזקה ועודדה אותי... קצת! אני אחזור בקצרה על ה"בעיה": פעם בשבוע (בממוצע) אני טורפת כמויות אדירות, בעיקר של מתוק ואח"כ במשך כל השבוע- מקזזת! (המון ירקות, גבינות.... לא הרבה קל') אני שונאת את המצב הזה... חוסר שליטה מטורף, פריקת כל עול ואחריו שפיות.... אכילה בריאה ומאוזנת כאילו הפרעות אכילה מעולם לא היו מנת חלקי... אני "מתה" לצאת מהמצב הזה..... ולא מצליחה.... מדי שבוע, אותו הסיפור, אותה כמות (מוגזמת ביותר) של אוכל ואחריו רגיעה... אציין, כי אינני מקיאה !אך נוהגת תמיד לקזז בימים הבאים..... לצערי הרב, יש לי עבר עשיר של הפרעות אכילה.... הייתי בטיפולים רבים/שונים בעבר אך מעולם זה לא עזר לי... אני טיפוס סגור מאוד.... שתמיד משדרת "עסקים כרגיל" כלפי חוץ..... אין לי ספק, שלא ניתן ל"צאת" מזה לבד....אני יודעת שאני חייבת טיפול.... אבל, כמו שכתבתי לך בעבר, אני לא יכולה לגשת כרגע לטיפול משום שעוברים עלי חודשיים מאוד אינטנסים של לימוד למבחנים מכריעים עבורי... אני אומורה לתת את כל כולי ולא מצליחה.... איך אפשר לשרוד חודשיים בלי ההפרעה? אני מאוד רוצה....
ב"ה צר לי מאוד על כל מה שכתבת אני מניחה שאחת הסיבות לנפילות שלך הוא בעיקר הלחץ הקיומי שאת נתונה בו כרגע ואני לא בטוחה שזה מועיל לך. הרבה פעמים במקרים של הפרעות אכילה אני מציעה לעזוב את הלימודים וכן לוותר עליהם למען טיפול הוגן ואולי לעיתים במצבים האלה נדרש אפילו להעזר באשפוז למרות שאת יודעת את דעתי בעניין ואני כתבתי על זה כמה פעמים פה בפורום אני חושבת שתוצאותיו הן הרבה פעמים לטוב ולרע כאחד. אני יודעת שמבחינתך לעזוב את הלימודים נשמע הזוי אבל לדעתי הבריאות שלך בסכנה ממשית ולא נראה לי שה100 שתקבלי במבחן או התואר שתשיגי יעזרו לך בחיים אם מחר את יכולה להפסיד אותם ואז אני שואלת אותך ...מה יצא לך מזה?! אני בטוחה שאת פוחדת אך לצערי הרב אין לי תשובה מנחמת אלא שכן את חייבת טיפול ואם טיפול בעבר לא עזר לך סביר להניח שלא נתת את עצמך מספיק לו וציפית לתוצאות מיידיות ולכן ציפיות שכאלה מובילות לכשלון כי זה בלתי אפשרי מהיום למחר לחסל הפרעה שכזו גם לא בשנה לעניות דעתי. כמו כל הרגל מגונה ההפרעה הזו היא סוג של התמכרות וכדי לטפל בהתמכרות חייבים לעבור תהליך גמילה ע"י תרגול יומיומי של התנגדות לכל מה שמוכר ומזין את ההרגל וכמובן שהתרחקות ממשית מהזירה ע"י השגחה הרבה פעמים יעילים עד מאוד כמובן שלא מדובר פה רק בהרגל ואני בטוחה שלזה מצטרפים גם דכאון ותופעות אובססיביות אחרות שמוכרות למערכת הפסיכיאטרית אבל את חייבת להבין שאת צריכה טיפול ונשמע לי שהלימודים האלה שלך מחמירים את מצבך כי את פוחדת להכשל והלחץ להיות מוצלחת מכשיל אותף אף יותר וזה לופ שאת חייבת ללמוד לזהות ולהבין שהדרך שבה את נוהגת לדרוך את חייך נכון להיום בלתי יעילה לך בלשון עדינה ולכן גם כל הזלילות כי את לא מסופקת משום דבר. אז כפי שכבר אמרתי אין לי תשובת "זבנג וגמרנו" אבל אם יעזור לך לכתוב פה את יותר ממוזמנת היום לצערי הרב קשה לי להתפנות בתדירות גבוהה לכתיבה פה בפורום אבל אחת לשבוע לפחות אני כותבת פה ברצינות יתרה. בד"כ יוצא לי לכתוב פעמיים בשבוע אבל שזה לא ימנע בעדך לכתוב כי אענה לך ברצינות רבה לכשאוכל... ואני מניחה שאם בנות ירצו הן תגבנה לך על כל כתיבה שלך... ואולי כרגע זה סוג של תמיכה שאת יכולה לקבל במצב הנתון למקרה שתחליטי אחרת. המון אהבה יקירה שבוע טוב בהצלחה :-)
