מחפשת עצה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לבד קשה לי להתמודד וכמה שאחותי רוצה לעזור ולהיות בשבילי אני לא רוצה להעיק .. חשוב לי לשמוע דעות או עצות מבנות שעברו אנורקסיה ומתמודדות עם ההשמנה שלעיתים מגיעה לאחר. אני רוצה לחיות חיים חדשים ולעבור הלאה אוכל זה בסך הכול אמצעי לא הכול ולא מטרה. אשמח לשמוע עצות.. סופ"ש רגוע ונשיקות
רותם יקירה, אני לא כל כך יכולה לתת לך עצה לגביי השמנה אחרי רזון- (כבר השמנתי כ15 קילו בערך) אבל אני יכולה לומר לך שהיציאה שלי מההפרעה היא ההשמנה ולא יצאתי בה נפשית אלא רק פיזית אני יכולה לומר לך שהכי חשוב זה תמיכה מצד כולם- אני מקבלת הכי פירגון מחבר שלי- הוא לא הכיר אותי בתקופה הרעה אבל הוא מפרגן לי תמיד על איך שאני נראת וכמה הוא אוהב אותי ככה והוא מאוד אוהב שזה שאני לא עור ועצמות - זה הכי חשוב לדעתי!! כדי לעבור לחיים חדשים עלייך להפסיק לראות את החיצוניות ולאהוב את עצמך כפי שאת:-) כי אני בטוחה ב100% במה שאני רואה מהפורום- בלי לראות אותך שאת בחורה חכמה, נבונה, יפה ,עוזרת בהצלחה דניאלה
דניאלה.. קודם כול אני תמיד אהבתי את השם הזה.. חח אני מסכימה איתך לגמרי שתמיכה זה הכי חשוב. אני מודה עד כמה שזה נישמע טיפשי,כשאני מקבלת "אישורים" למראה שלי,למשקל שלי אני מרגישה יותר טוב. דוגמא הכי טובה האקס הטרי שלי. הוא הכיר אותי לראשונה בתקופה הכי הכי רזה,היינו חברים תקופה ואחרי שנפרדנו,התחלתי להשמין וכשחזרנו שוב כבר הייתי יותר מלאה והוא מצידו אמר שהוא הרבה יותר שמח ואוהב את המראה ככה. אני כמובן אף פעם לא הסכמתי איתו. זה מעולה שחבר שלך,האדם שאוהב אותך ואת אותו מעניק לך תחושה כזו. בנינו לדוגמא חברה,אמא,אחות שרוצות שרק תיהי בריאה קודם כול ורק אחר כך דואגות למראה שלך,קשה לי לפחות היה להקשיב ולהאמין שאני ניראית ככה יותר טוב. חבר מדבר מתוך הסכלות מעט שונה מהן (מובן שגם מדאגה לבריאות אבל גם בעין קצת שונה חח). גם אני עליתי בערך 15 קילו. ואני מודה בלב שלם אני מתגעגעת.. אפשר לדעת אולי בת כמה את,קל לי יותר להתייחס ככה. אם זה בסדר מצדך כמובן.. שיהיה לך סופש מדהים ורגוע
ב"ה את יודעת להסביר במילים?... אני יודעת שהבכי שלי היה על געגוע או אשליה שברזון הייתי מוצלחת יותר אבל ברור לשתינו שזה לכלום אלא אשליה בלבד! אני יכולה לספר מעט על עצמי בתור אחת שהיתה ונלחמה באנורקסיה חריפה שכנראה נס קרה ואני לא מתחת לערימת עפר, אלא פה כותבת לכן/לכם ממקום אחר. היה קשה להכיל את המשקל החדש אני חושבת שעם העלייה במשקל הכל פתאום התחיל להפריע לי יותר ממה שהיה כשהייתי חולה. אחרי עלייה במשקל פתאום מתחילים החיים, הדכאון, כל מה שלא הורגש פתאום צף על פני השטח וחייבים להתמודד כי אין דרך אחרת לעבור את זה וכמה שפחות לשים פוקוס על המראה החיצוני. אני מודה שהרזון כיפה על הרגשות שלי, על התחושות שלי, על הדכאון שלי ועל הפחדים שלי מפני כשלון ובכלל מהחיים עצמם. אבל העזתי והתחלתי לחיות ובהחלט מודה שלאחר שלוש שנים של אינסוף מאבקים קשים שלי עם עצמי לחיות אני חיה היום בשלום עם עצמי כמה שניתן במסגרת האפשרויות שלי ולכל אחד קיימות אפשרויות רבות לחיות את חיו.. איך חיים עם המשקל?... מעיזים לחיות את החיים נתמכים נכון והכי חשוב לשים את הפוקוס בדברים הטובים שבך וזה יקירתי עבודה לכל החיים זה לא נפתר אף פעם ברגע אחד. זה תהליך.. ואז פתאום ברגע אחד... לא תאמיני שזה כל כך רחוק ממך. ואני מאמינה שזה יקרה לך חיי את החיים הם קשים אבל הם פה והם שלך והדרך שלך והנשמה שלך שווים את זה אל תוותרי ואל תאמרי נואש.. מה זה משקל?.... מה זה מייצג עבורך??. \ באמת לאמיתה אם תעיזי לרצות את עצמך על הצד החיובי הכל יסתדר אם רק תאמיני בזה ותתכווני לזה הכל באמת יסתדר לך ולא תכאבי כל כך על רזון מושלה המון אהבה יקירה :-)
