לילדה בצרה הנשמה!!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
טוב אז אני חייבת לך תגובה על מה שכתבת לי כבר לא זוכרת באיזה יום..חחח מאמייייי....מה איתך...איך את מרגישה!?... עכשיו את יודעת שלא כולם פה בנות 20 פלוס כמו שחשבת וזה גם מה שטוב! וגם אני חושבת שאת מאוד מאוד מאוד חכמה..זה באמת נכון שאלה שנימצאות בהפרעת אכילה בדרךכלל חכמות..שאת נמצאת בהפרעת אכילה את באמת מגלה את הצדדים הרעים של החיים...ושיוצאים ולא רק אז מגלים את כול הטוב!!...כי ברור שיש טוב והרבה! אנשים שהיו בהפרעות אכילה ויצאו מזה תמיד אומרים שהם מאוד חזקים עכשיו נפשית ואין דבר שישבור אותם!והם גם חושבים אחרת כי כביכול זה נס שהם קמים כול בוקר! המחלה הזאת אולי תורמת בדבר אחד שזה החוכמה ההיתבגרות הנפשית בעיכר אבל בדרך היא הורסת בטרוף..ובמיוחד בנפש ואת הנפש הכי קשה "להבריא"...הגוף עוד מתרפא בצורות מדהימות..אבל הנפש לא מסתגלת לשינויים כולכך מהר! ותאמיני לי שהייתי מתההה...לברוח מהמחלה הזאת אבל אני לא מסוגלת אני מרגישה שעם כול חודש שעובר את"שוקעת יותר בבוץ"...וברור שעם החלטה שלך את יכולה לקום..וזה מה שהכי קשה לעשות. בקשר ללימודים גם אני כמוך...או מבריזה או לא הולכת ואומרת שאני לא מרגישה טוב או שלא בא לי ואז מתחילות החקירות של אמא שלי למה מה..וזהה..ואחרכך אני בוכה כי נמאס לי מכול מה שאני עושה.והכי מצחיק..שאני יודעת שאני עובדת רק על עצמי ולא על אף אחד אחר!...עכשיו אני נמצאת במצב שאני מרעיבה את עצמי כמה שיותר..ועם עובר עלי יום של בולמוס כי זה קורה מן הסתם אני בוכה אני בדיכאון ואז הולכת לישון כדי לא לחשוב וגם דיי כמה אפשר ליהות בדיכאון!!אני גם כמוך מסתירה הכול ולפעמיים בא לי לצעוקק הלווו אתם רואים מה קורה איתי..אבל מצד שני אני שמחה כי אני לא רוצה שיגלו!
ופשוט לא תכירו את עצמכן במראה אני יעמוד מנגד ויחייך :-) אני לא יגיד לכן: "אמרתי לכן".... אבל אני יודעת שזה יקרה (רוצה להאמין.. אז תרשו לי לפנטז... אבל זה באמת יכול לקרות )
